גישור הוא תהליך שבו צדדים לסכסוך משפטי מנסים להגיע יחד לכדי הסכמה לגבי יישוב הסכסוך. תפקידו של המגשר הוא חשוב מאוד והוא למעשה מניע את הליך הגישור ומסייע לצדדים להגיע להסכמה על ידי למידת הנושא, או הנושאים, שבמחלוקת, גילוי פרטים נחוצים והצעות לפתרון הסכסוך.
כפי שניתן לראות למגשר יש תפקיד חשוב ואחריות רבה, אם כך, מהם הכללים האתיים לפיהם הוא צריך לבצע את עבודתו?מהו התוקף החוקי שבמסגרתו פועלים מגשרים?
מגשרים שעברו הסמכה והינם מגשרים מוסמכים פועלים מתוקף תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ״ג-1993. תקנות אלו מפרטות מהי מהות הליך הגישור, העברת התיק לגישור על ידי בית המשפט, חובותיו של המגשר או חובותיה של המגשרת, הפסקת הגישור והסדר הגישור.
האתיקה של מגשרים, כללי ההתנהגות הראויים, היו מונחים בעבר על ידי ההיגיון, המסורת, שכל ישר וניסיון חיים. אולם, עם הזמן ועם הפופולריות והלגיטימיות שהליך הגישור צבר במרוצת השנים נוצר צורך לקבע את כללי האתיקה.על כן, כיום ישנו ארגון המגשרים בישראל, ישנו קוד אתי וכללי אתיקה למגשרים, תשע״ז-2017. בנוסף, ישנה ועדת אתיקה למגשרים אשר ביקשה להעלות את הכתב את הכללים שהיו בעבר מוסכמים בעל-פה. הוועדה הזו עבדה במשך כשנתיים על כתיבת נוסח משפטי לקוד האתי של המגשרים המוסמכים.
אם כך, מיהו מגשר?
ההגדרה המשפטית למגשר קבועה בסעיף 1 לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ״ג-1993, זהי לשון הסעיף: ״מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסדר גישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי, בלי שיש בידו סמכות להכריע בו״.מלשון התקנה ניתן להסיק שעל מגשר להיות אובייקטיבי, עליו לדעת את הכללים של הליך משא ומתן, אין לו סמכות חוקית להכריע בעניין, כלומר, עליו לתת לצדדים להחליט בסופו של התהליך על הפתרון בעצמם.
כיצד מוגדר הליך הגישור?
ההגדרה החוקית של הליך הגישור קבועה בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 האומר: ״הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו״. כלומר, הליך הגישור דורש מגשר מוסמך ואת כל הצדדים לסכסוך המדובר.סעיף 2 לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ״ג-1993 מסביר מהי מהות הגישור: ״גישור הוא הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו.״ מכך אנו מבינים שהמגשר יכול לסייע בבירור הנושאים שבמחלוקת והוא אף רשאי להציע פתרונות. יש לזכור שהמגשר יכול להציע פתרונות אך, כפי שציינו לעיל, הוא אינו יכול לתת הכרעה בסכסוך.
לאילו כללי אתיקה כפופים מגשרים?
עבודתו של המגשר קשורה באופן מסוים למגוון תחומים, למשל לעולם המשפט, ישנו גם מימד פיננסי ואף אספקט טיפולי ולכן כללי האתיקה הם הכרחיים.את כללי האתיקה ניתן לשאוב מהפסיקה ומהמחוקק, למשל בסעיף 5 לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993 מדובר על חובותיו של המגשר, נרחיב על כמה מהן:
- התנהגות הגונה, תום לב וללא משוא פנים – על המגשר להיות ישר ולנהוג בצורה אובייקטיבית שלא משאירה מקום לספק. תכונות אלו חשובות בכל תפקיד שיש בו אלמנט של אמון אולם במקרה של גישור זה חשוב במיוחד משום שאם המגשר לא ינהג בצורה כזו אחד הצדדים, או שניהם, עשויים לא לסמוך עליו וההליך לא יוכל להצליח.
- ניגוד עניינים מצד המגשר – אם היה בין המגשר לאחד הצדדים קשר קודם, מקצועי או אישי, במישרין או בעקיפין, על המגשר לסרב לקבל את המינוי, אלא אם כן הוא סיפר על כך לצדדים וקיבל את הסכמתם לכך בכתב. אם התגלה מצב של ניגוד עניינים, או חשש לניגוד עניינים תוך כדי ההליך, על המגשר להפסיק את הליך הגישור ולהודיע לבית המשפט שהוא צריך להפסיק את עבודתו.
