לא אחת מתעוררת מחלוקת אזרחית בין שני צדדים, כאשר זו יכולה לנבוע מעסקה אשר עשו הצדדים או בשל סכסוך כזה או אחר, ולעיתים אף סכסוכים משפחתיים וביניהם גם גירושין.
פתרון סכסוך באמצעות הליך גישור
בכל אחת מהמחלוקות דלעיל עומדת בפני הצדדים שתי אפשרויות לפתרונה של אותה המחלוקת: האחת, פניה לערכאות השיפוטיות- על ידי הגשת כתב תביעה לבית המשפט, והשנייה הינה פניה לגישור (בין אם הפניה לגישור נעשית באופן עצמאי על ידי הצדדים כשהם העלו את הרעיון ובין אם הליך זה הוצע על ידי בית המשפט).כיום כשמערכת בתי המשפט שלנו עמוסה ביותר, וכשהמרחק בין כל דיון גדל מיום ליום, נראה כי הדרך המהירה והנוחה ביותר לנסות ולפתור את המחלוקת בין צדדים הינה פניה להליך הגישור.
בנוסף למהירות הטיפול וסיום הדיון המלווה להליך הגישור, הרי שלהליך זה יתרונות נוספים כגון העובדה כי הצדדים הם אלה שבסופו של דבר אמורים להגיע לפתרון המוסכם על השניים (וזאת בניגוד מערכת בתי המשפט, שם יש כפייה של הפתרון) באמצעות ניהול משא ומתן, במהלכו הצדדים מנהלים של דו שיח במטרה להגיע להסכמה ולסיום המחלוקת ביניהם.הליך הגישור הינו הליך המתנהל מחוץ לכותלי בית המשפט, המתנהל אל מול אדם שלישי שהוא כמובן ניטראלי, אשר במהלכו מנסים הצדדים לנהל משא ומתן בתקווה להגיע בסופו של דבר להסכם גישור כתוב אשר יקבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט. כך גם במצב בו זוג מחליט להתגרש, במידה והזוג פונה לתהליך של גישור, בסיום התהליך , כל ההסכמות מנוסחות לכדי הסכם. לאחר שהצדדים חותמים על ההסכם, הם יכולים לאשר אותו בבית משפט לענייני משפחה אשר למעשה נותן להסכם תוקף של פסק דין.
מהו חיסיון הליך הגישור
אחד היתרונות הבולטים של הליך הגישור הינו העובדה כי זהו הליך החוסה בצל החיסיון. סעיף 79 ג(ד) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 קובע כי: "דברים שנאמרו במסגרת הליך הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי".זהו בעצם הרציונאל העומד מאחורי הענקת חיסיון להליך הגישור. העובדה כי הליך הגישור הינו הליך חסוי, מאפשר לצדדים לנהל משא ומתן ללא כל חשש שמא מה שיאמרו בהליך הגישור ישמש לרעתם בהליך משפטי עתידי, במקרה והליך הגישור לא יסתיים בהסכמה.
החסיון אינו חל רק על הצדדים למחלוקת העלולים לעשות שימוש במידע שנתגלה להם בהליך הגישור, אלא חל גם על המגשר עצמו. בתקנות בית המשפט (גישור), התשנ"ג- 1993, נקבע כי:"המגשר לא ישתמש בכל מידע שנמסר לו במהלך הגישור, שלא יכול היה לקבל בדרך אחרת, במאמץ סביר, לכל מטרה זולת הגישור".
בית המשפט מכיר בחשיבות הרבה שיש במתן אפשרות לצדדיים לומר את שעל ליבם ללא כל חשש וזוהי הסיבה לכך שבית המשפט לא יסיר את החיסיון המוטל על הליך הגישור אלא רק במקרים חריגים ונדירים ביותר בהם אחד מהצדדים היה חסר תום לב.
לא זו בלבד, הרי שבהתאם להוראות המנויות בתוספת לתקנות בתי משפט (גישור), התשנ"ג- 1993: "בעלי הדין מתחייבים שלא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא להציג מסמכים בכל עניין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור".מכאן שניתן לראות בבירור כי החסיון בהליך הגישור הינו חיסיון מוחלט החל על כל המלווה להליך, קרי אינו חל רק על דברים שהוחלפו על ידי הצדדים אלא גם על כל מסמך שנוצר במהלך הגישור ובכלל זה הסכם הגישור כל עוד לא נחתם על ידי הצדדים. בית המשפט בפסיקתו הבהיר הוראות אלה בהדגישו כי: "כל שהוחלף בהליך הגישור, בין בעלי הדין לבין עצמם וביניהם לבין המגשר, בין בעל פה ובין בכתב, חסוי הוא וחסין מגילוי וליתר דיוק: אסור בגילוי".
היתרון הגדול של החיסיון בא לידי ביטוי בעיקר בגישורי גירושין. כאשר הצדדים מגיעים מבחירה חופשית להליך גישור, מרגע שלמעשה הם עשו את שיחת הטלפון הראשונה למגשר, חל חיסיון על התהליך. כלומר, הצדדים צריכים להרגיש מוגנים ובטוחים להגיד את כל מה שעומד על ליבם, ללא חשש שמא הדברים יודלפו החוצה. כך ניתן למקסם את תהליך הגישור. כאשר כל עניינים שעל הפרק נמצאים על השולחן, אפשר לייעל את התהליך ולהגיע לתוצאות טובות יותר. החיסיון חל על כל מי שמשתתף בגישור, בדרך כלל על הזוג ועל המגשר. במידה ותהליך הגישור לא צלח והצדדים נאלצים להמשיך להליך משפטי, אי אפשר להשתמש בחומר שעלה בחדר הגישור. זאת ועוד, לא ניתן להעיד את המגשר בבית המשפט כלומר, לא ניתן להביא אותו לתת עדות על חומרים שנאספו במהלך תהליך הגישור. כך למעשה הגן המחוקק על הצדדים בצורה הטובה ביותר. ראו גם: גירושין בהסכמה | הדרך הטובה ביותר לנהל פרידהמגשר גירושין בתל אביב – לנהל נכון את פירוק החבילה ולהימנע ממלחמה
