האם ייתכן שגבר יכול לדרוש ואף לקבל מזונות מאישתו? במדינת ישראל תשלומי המזונות אשר נקבעים בין בני זוג עקב גירושין, נקבעים לפי החוקים של הדת היהודית. לפי חוקי הדת היהודית הגבר הוא זה אשר צריך לזון את אשתו.
אולם, הזמנים שבהם אנו חיים הם כמובן שונים וכיום שני בני הזוג בדרך כלל עובדים ובמקרים מסוימים נשים יכולות להרוויח יותר מבן הזוג שלהן ואף להיות מפרנסות יחידות או עיקריות. אם כך, מה קורה במקרים כאלה? מעוניינים ומעוניינות לדעת עוד על הנושא של תשלום דמי מזונות לגבר? המשיכו לקרוא!פסיקות בית המשפט
כפי שציינו לעיל, דמי המזונות במדינת ישראל, עבור אזרחים ישראליים יהודים, נקבעים על פי הדין העברי, כלומר, חוקי היהדות. חוקי היהדות קובעים שגבר צריך לזון את אשתו ואת ילדיו ועליו לספק להם את כל צרכיהם, לדאוג להם לבית וכו׳.
עם זאת, העידן בו אנו חיים כיום מוכיח תמונה שונה מזאת. נכון, גברים הם לרוב עדיין המפרנסים העיקריים של המשפחה אך ישנם לא מעט מקרים בהם האישה היא המפרנסת העיקרית או היחידה. למרות השינויים הללו ולמרות העולם המודרני בו אנו חיים כיום, הדת נשארת כפי שהיא, אך, בתי המשפט השכילו להבין את התמורות שקורות בחברה ולכן בפסקי דין רבים הם קבעו שגם לגברים ישנה זכות לקבלת דמי מזונות.כיצד בתי המשפט למשפחה הצדיקו תשלום מזונות לגבר?
מחד, נראה זה רק הגיוני וצודק שאם האישה היא המפרנסת העיקרית היא זו אשר צריכה לזון את בעלה ולהיות חייבת לו במזונות. שהרי, בדיון של שוויון בין המינים, אם זוהי אחריות של הגבר, הרי שזו גם אחריותה של האישה.
מנגד, עדיין צריך למצוא את הדרך החוקית, המשפטית, להבאה של דבר זה לכדי החלטה בפסקי דין.בתי המשפט לענייני משפחה מצאו את הדרך הזו על ידי כך שהם עשו שימוש בעקרון תום הלב ועקרון של דין הצדקה, נפרט על שתי אפשרויות אלה.
תשלום דמי מזונות לגבר מכוח דין צדקה
השימוש בדין צדקה במקרה של דמי מזונות מדבר על כך שיש צורך לעשות איזון בנטל המזונות באופן יחסי לפי ההכנסה של בני הזוג.דוגמה לפסק דין בו בית המשפט עשה שימוש בדין צדקה היא בפסק דין 34681-06-10. בפסק דין זה, האב קיבל משמורת על בנם הקטין של בני הזוג ובית המשפט דן בנושא המזונות. בית המשפט קבע שגם לאישה קמה חובת המזונות כאשר הדבר אפשרי מבחינתה.
בתי המשפט ציינו לא פעם שדמי מזונות לא יכולים להיקבע רק על פי ההלכה היהודית וחוקיה אלא שעליהם להיות גם מתואמים עם דיני החוזים והדינים האזרחיים של המדינה, שהרי בין בני הזוג נכרת חוזה – הכתובה.ומכאן אנו מגיעים לעקרון תום הלב.


