כמה עובדות חשובות על גישור

גישור הוא הליך שבעזרתו ניתן להגיע להסכמה במצבים של סכסוך ומחלוקת. מדובר בהליך חלופי ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. הליך של גישור הוא הליך שאין בו את הלחץ והמתח שיש בהליך שמתנהל בבית המשפט. הצדדים לסכסוך מקבלים החלטות באופן מודע מבחירה אישית.

הגישור משמש לפתרון סכסוכים מסוגים שונים. בין היתר מדובר בסכסוכים אזרחיים, סכסוכי עבודה סכסוכים במשפחה (גירושין, צוואות),סכסוך בין שותפים, וכולי. הליך של גישור ממלא תפקיד חשוב וחיוני מאוד בסכסוכים בדיני משפחה. יש בכוחו של הגישור לשקם את הזוגיות של הצדדים, או לסייע להם בפרידה ברוח טובה.

מיהו מגשר?

מגשר הוא מי שמנהל את הליך הגישור. עליו להיות נטרלי ובעל ניסיון בפתרון סכסוכים. המגשר יכול לסייע לצדדים לפתור את הקושי ביניהם בדרך יצירתית ומוסכמת. חשוב מאוד לבדוק את ניסיונו של המגשר לפני שמחליטים לגביו. אפשר שהמגשר יהיה עורך דין מנוסה בדיני משפחה שהוסמך כמגשר, ויש לו ניסיון בתחום. שני הצדדים צריכים להסכים לגבי זהותו של המגשר.

כיצד נערך הליך הגישור?

המגשר קובע פגישות בתאום עם הצדדים. הגישור מתנהל דרך שיחות עם המגשר: כל צד נפגש עם המגשר, משוחח אתו בחופשיות, לאחר מכן המגשר משוחח עם שני הצדדים בניסיון להביא אותם להסכמה משותפת לצמצום המחלוקות. אם מי מבני הזוג אינו רוצה להמשיך בהליך הגישור, או שהצדדים לא הגיעו להסכמה, הם יכולים לפנות לערכאות משפטיות. גישור לא נעשה בכוח אלא מרצון.

אילו אישור נדרש לחתימת הסכם הגישור?

הסכם גישור שהצדדים חתמו עליו יש לאשר בבית המשפט למשפחה או בבית הדין הרבני, כדי לתת לו תוקף של פסק דין. בטרם יאשר בית המשפט את הסכם הגישור הוא יבדוק אותו ויוודא שמדובר בהסכם יעיל וממצה, ששומר על זכויות הצדדים וטובת הילדים, וכי הצדדים חתמו עליו לאחר שהבינו את תוכנו, מרצונם הטוב, ולא מתוך כפיה.

על החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראה שעה) (תשע"ה 2014) הוא חוק הגישור. החוק נכנס לתוקף בשנת 2016. החוק קובע חובת הליך של גישור בסכסוכי משפחה. באופן הזה, צדדים שנמצאים בסכסוך משפחתי יגישו בקשה ליישוב סכסוך ליחידות הסיוע שליד בית המשפט למשפחה או בית הדין הרבני, בניסיון לפתור וליישב את הסכסוך בדרכים שמוצעות להם. עם הפניה ליחידות הסיוע, אף אחד מהצדדים אינו יכול להגיש תביעות לבתי המשפט, וחל מעין עיכוב הליכים.

ביחידות הסיוע מתקיימים 4 מפגשים שנקראים הליכי מהו"ת – מידע היכרות ותיאום. נוכחות במפגשים הינה חובה. במסגרת ישוב הסכסוך מוצגים לצדדים אפשרויות לפתרון הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט ובין היתר: טיפול זוגי, או גישור במסגרת יחידות הסיוע, או הליך של גישור פרטי מחוץ ליחידות הסיוע, וכולי. במסגרת המפגשים מציגים לצדדים את היתרון של גישור גירושין בהסכמה לעומת ניהול הליכים בבית המשפט.

גישור אל מול התנהלות בבית המשפט

בהשוואה לפניה לבית המשפט, לגישור יתרונות רבים מאוד. בין היתר ניתן למנות את היתרונות הבאים:

• הגישור הוא הליך מקובל, יעיל ורצוי, ונחשב לכל הדעות לחלופה מומלצת על פני התכתשויות בית המשפט;
• מחלוקת שמתנהלת בבית המשפט כרוכה בעלויות גבוהות ובין היתר שכר טרחת עורך דין, אגרות וכולי. ההליכים בבית המשפט הם ממושכים. לעומת זאת, הליך של גישור הוא הליך חסכוני בעלויות וקצר יותר;
• הליכים משפטיים כרוכים במתח ולחץ, לעומת זאת הליך של גישור הוא הליך קל יותר, מתון, ורגוע;
• המגשר אינו שופט ואינו נותן החלטות או פסק דין. המגשר יביא את הצדדים להסכמות מרצון חופשי. לצדדים יש שליטה על ההליך ועל תוכן ההסכם. בבית המשפט לעומת זאת, המחלוקת המשפטית מסתיימת ב"נצחון" לצד אחד ו"הפסד" לשני;
• הגישור מציע דרך חלופית מומלצת לצורך פתרון הסכסוך. הגישור יוצר שיח עם שני הצדדים לחוד וגם יחד, דן בכל נושא שהם חלוקים בו, ומביא אותם לפתרונות מאוזנים מקובלים עליהם. צד להליך יכול להיוועץ במהלך הגישור כמו שנועצים בבית המשפט בעורך הדין;
• במסגרת הגישור הצדדים מגיעים להסכם מקובל שמטיב עם שני הצדדים;
• הגישור הוא תהליך שמתקיים מרצון אישי וניתן תמיד להפסיק אותו;
• הגישור הוא חסוי וסודי. לא ניתן לעשות שימוש במה שנאמר בגישור במסגרת הליכים בבית המשפט ולהשתמש בזה כראיות במשפט;
• בני הזוג שעוברים הליך של גישור צריכים לפעול בתום לב ובהגינות;

אין ספק שהגישור הוא הליך מבורך מאחר והוא גם מקל על הלחץ והעומס בבתי המשפט. החוק ובתי המשפט מעודדים התנהלות בהליך של גישור.