בשנים האחרונות נושא הגישור עולה מדרגה בחברה המערבית בכלל ובישראל בפרט. כיום ניתן לפנות לגישור בכל מיני תחומים כגון גישור משפחתי, גישור זוגי, גישור בעסק או בחברה, גישור לגירושין ועוד. הגישור מקובל מאד גם במערכת המשפט בארץ ולעיתים הצדדים מופנים לגישור בהנחיית בית המשפט, המקבל את הסכם הגישור שנחתם בין הצדדים.
הליך גישור הינו תהליך רצוני הנעשה מתוך בחירת שני הצדדים, כאשר אינו נעשה בהכרח או מתוך חובה כלשהי. זהו תהליך ששני הצדדים בוחרים להיכנס אליו על מנת לנסות ולהגיע להסכמים ולהבנות, תוך ראיית הצד השני. שלא כמו במהלך משפט או בוררות, הגישור נושא עימו אופי אנושי יותר, מתחשב יותר, עדין יותר. על פי חוק בתי המשפט, הליך הגישור מתקיים תחת חיסיון הליך הגישור, אשר מאפשר לצדדים להתדיין זה עם זה, מבלי שאמירותיהם וטענותיהם ישמשו כנגדם בבית המשפט.
במאמר זה נסקור את עקרונות הגישור מתוך נקודת מבט של גישור עסקי.מהו גישור עסקי
גישור עסקי, הנו תהליך אשר בא לגשר בין צדדים במחלוקות עסקיות. סוגי הסכסוכים אשר ניתן לפשר עליהם בגישור, (ואף הוכח כי תהליך זה הינו מומלץ יותר), הם סכסוכים עסקיים של פירוק שותפויות למשל, כמו במקרים של גירושין כאשר יש עסק משותף, סכסוכים בין ספק ללקוח על רקע של אספקת סחורה, תשלומים וכו. גישור עסקי גם עוסק בסכסוך שבין עובד ומעביד על רקע תנאי העסקה, תביעות חוזיות, פיצויים, סכסוכים בין ועדי עובדים להנהלה ועוד.
זיהוי אינטרסים ועמדות
בכל מפגש או עימות יש אינטרסים העומדים מאחורי הדברים, והם מהווים את הבסיס להתנהגות, את המניע שמאחורי הדברים. לשני הצדדים יש אינטרסים, לעיתים הם מושמעים בפה מלא ולעיתים נחבאים מאחורי הדברים, אך ברגע שצד אחד יכול לזהות את האינטרסים של הצד השני, הרי ששאיפתו למימוש האינטרסים שלו – אפשרית יותר.זיהוי האינטרסים נעשה בעיקר על ידי הקשבה לצד השני ותרגום הדברים שנאמרים בשפה של עמדות לשפה של אינטרסים. ישנה חשיבות רבה להקשבה ללא תגובה על מנת לשמוע טוב את הדברים ולא "להיכנס" לתוכם. ברגע שאחד הצדדים שומע עמדה של הצד השני, וביכולתו להפוך אותה לאינטרס, הרי שתהליך הגישור החל, מכיוון שברגע שאחד הצדדים (כמו גם המגשר) מזהה אינטרס, הוא יכול לשלב את האינטרס של מי שמולו באינטרסים שלו, וכך להביא למקסימום תוצאות עבור שני הצדדים.
מה ההבדל בין אינטרסים לבין עמדות?
אינטרס יכול להיות דבר מוחשי או לא מוחשי שאחד הצדדים רוצה להשיג. זה יכול להיות גם מניע, אילוץ או הכרח, אשר מניע את האדם לפעול. עמדה לעומת זאת, היא שונה מאינטרס. העמדה היא בדרך כלל מעשית יותר, מכוונת לפעולה ולהוצאה לפועל והיא נאמרת בפה מלא.תפקידו של המגשר הוא להבחין בין עמדות לבין אינטרסים, לשמוע עמדות ולהניע את הדיון והגישור למרחב של אינטרסים, כיוון שהאינטרסים מהותיים יותר מהעמדות, גבוהים יותר מהעמדה אשר הינה הוצאה לפועל של הדברים. מדוע כה חשוב למגשר להביא את הדיון והגישור לרמה של אינטרסים ולא לרמה של עמדות? מכיוון שברמה של עמדת יכולים הדברים להיתקע, עמדה הינה דבר מאד מעשי ומכוון פעולה והצדדים יכולים להיתקע כשהם מגיבים זה לעמדותיו של זה, במקום להיפגש במישור האינטרסים.
עמדת בתי המשפט בארץ בנוגע לגישור
בעבר תהליך הגישור הוגדר כתהליך המתרחש ללא כל קשר למערכת המשפט, אולם בשנים האחרונות נושא זה עובר שינוי לאחר שבשנת 1993 עוגן בחוק כי ניתן לפנות לגישור במקרה של סכסוכם משפטיים. מערכת בתי המשפט בארץ מעודדת פנייה לגישור חיצוני על מנת לחסוך עלויות של שרותי עורכי דין ועל מנת להקל על העומס הרב בתיקים הרבים שמגיעים לבתי המשפט.
