מהו גישור גירושין מטעם המדינה?
גישור גירושין מטעם המדינה, המכונה גם "יישוב סכסוך", הוא הליך חובה שמתקיים לפני שניתן להגיש תביעת גירושין בבית המשפט או בבית הדין הרבני. מטרתו לאפשר לבני הזוג להגיע להסכמות בנושאים מרכזיים כמו רכוש, משמורת ילדים וזמני שהות – עוד לפני שפונים לערכאות משפטיות. ההליך מתקיים ביחידות הסיוע של בתי המשפט ובתי הדין, והוא ממומן על ידי המדינה, כך שבני הזוג יכולים לקבל ליווי מקצועי של מגשר מוסמך ללא עלויות גבוהות.
ההליך כולל כמה שלבים:
הגשת בקשה ליישוב סכסוך – בני הזוג מגישים בקשה רשמית בבית המשפט או בבית הדין הרבני.
עיכוב הליכים – מרגע שהוגשה הבקשה לא ניתן לפתוח תיק גירושין לתקופה מוגדרת, אלא אם מדובר במקרה דחוף במיוחד.
הפניה ליחידת הסיוע – שם מקבלים הצדדים מידע וליווי ראשוני.
מפגשים עם מגשר – בדרך כלל עו"ד מומחה בדיני משפחה, שמסייע בניסיון להגיע להסכמות.
גיבוש הסכם או מעבר להליך משפטי – אם המפגשים מניבים תוצאות, חותמים על הסכם; אם לא – ניתן להמשיך להליך משפטי רגיל.
היתרון של הליך זה הוא שהוא חינמי או כמעט ללא עלות, מאפשר ניסיון אמיתי להגיע להסכמות לפני פתיחת הליך משפטי, והוא גם חובה חוקית לפני תביעת גירושין. עם זאת, לרוב מדובר במפגשים קצרים ומוגבלים בזמן, ולכן במקרים מורכבים עדיף לפנות למגשר פרטי שמעניק ליווי מעמיק יותר.
למידע נוסף ופרטים לגבי תהליך גישור התקשרו עכשיו, ללא כל התחייבות, לעו"ד ומגשרת מיה שפילמן – 072-3223047
קצת רקע…
במהלך חודש יוני 2016, ועדת החוקה של הכנסת אישרה תקנות חדשות, "תקנות ניהול יישוב סכסוכים במשפחה", אשר מטרתן היא למנוע את פתיחתם של הליכים משפטיים רבים מדי שנה, אשר חלק ניכר מהם ניתן לפתור באמצעות הליך גישור מקצועי.
במסגרת הליך הגירושין, קיימות אין ספור נקודות שונות אשר עלולות להוביל למחלוקת בין בני הזוג, בין אם מדובר בהסדרי שהייה ובתשלום מזונות לילדים, בהסדרי חלוקת הרכוש המשותף, בצורך של אחד מבני הזוג לעבור דירה עקב הפרידה, ועוד שורה ארוכה של נושאים אשר עלולים להוות מחלוקת, אשר מטבע הדברים משתנים בין זוג לזוג.
חלק לא קטן מהזוגות שמחליטים להתגרש לא מצליחים להגיע לפתרון מוסכם באופן עצמאי. נכון להיום, בפני בני זוג שהחליטו להתגרש עומדות שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא פתיחת תיק בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, זוהי למעשה פנייה להליך משפטי. האפשרות השנייה היא פנייה להליך של גישור גירושין אצל מגשר שתחום המומחיות שלו הוא דיני משפחה. צריך לזכור שכניסה להליך משפטי עלול להיות תהליך ארוך ומסורבל אשר גוזל זמן, כסף, ולרוב גורר התלהטות יצרים בקרב שני בני הזוג, שממנה הנפגעים העיקריים הם בני המשפחה ובעיקר הילדים המשותפים.
מצד שני, וכפי שמחקרים שונים אשר נערכו במדינות ברחבי העולם הוכיחו, חלק ניכר מהסכסוכים השונים בין בני זוג אינם דורשים פתיחה בהליך משפטי לצורך הגעה לפתרון, וניתן להגיע לפתרון זה גם במסגרת הליך חלופי – הליך הגישור, אשר משמש במקרים רבים כחלופה ראויה להליך המשפטי. הבעיה היא, שבימינו, בני זוג שמתגרשים אינם נדרשים לשקול הליכי גישור, ובמרבית המקרים הפתרון המיידי, גם אם לא המומלץ בהכרח, הוא פתיחה בהליך משפטי.
גישור לזוגות בהליך גירושין בתשלום המדינה
התקנות החדשות לניהול ויישוב סכסוכים במשפחה קובעות, כי בטרם פתיחתו של הליך תביעת גירושין, בני הזוג יידרשו להשתתף בארבעה מפגשים ביחידת הסיוע שסמוכה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני האזורי. במידה ומפגשים אלו לא יישאו פרי, ניתן יהיה להמשיך בהליך המשפטי. מטרת המפגשים היא הערכת מצבם, ולכן אלו נקראים מפגשי מהו"ת – מהות , היכרות ותיאום.
בהתאם לתקנות, מפגש הגישור הראשון בין בני הזוג יתקיים ללא נוכחות של עורכי דין, וזאת במטרה לשוות למפגש אווירה טיפולית ועניינית ככל הניתן, ומבלי להידרש להתנצחויות משפטיות.
בהמשך, ובהתאם לאופיו של המפגש הראשון, יוחלט כיצד יתנהלו יתרת המפגשים, כאשר במידה ויוחלט כך, גם עורכי דינם של הצדדים יוכלו להיות מעורבים בהם בשלב זה. עם זאת, במקרים חריגים או דחופים, הדורשים מעורבות משפטית, ניתן יהיה לאשר את השתתפותם של עורכי דין כבר מהפגישה הראשונה.
מה הבשורה הכרוכה בתקנות החדשות?
עד לאישורן של התקנות, דרך הארי לניהול הליך הגירושין, משעה שבני הזוג לא הצליחו להגיע להסכמה פנים אל פנים, הייתה באמצעות פתיחה בהליך משפטי, כאשר הצעה מצד מי מבני הזוג לפתיחה בהליך הגישור נחשבה לרוב כהבעת חולשה, ומשכך נדחתה על הסף.
כתוצאה מכך, בתי המשפט הוצפו בתביעות גירושין, כאשר בחלק גדול מהמקרים, ההליך הסתיים בצורה לא מספקת עבור שני הצדדים, בעיקר עקב הסחבת המשפטית והעלויות הכרוכות בהליך.
לעומת זאת, בחלק לא קטן ממקרי הגירושין, גם במידה ובני הזוג לא מצליחים להגיע לפתרון באופן עצמאי, מעורבות של מגשר מוסמך, הפועל באווירה נעימה ותקשורתית ולא באווירה משפטית דווקאית, עשויה להוביל לפתרון מהיר ופשוט, אשר יהיה מקובל על שני הצדדים, וכל זאת תוך חיסכון כספי משמעותי בעלויות ההליך, ובצורה המאפשרת שמירה על יחסים תקינים בין בני הזוג גם לאחר הגירושין, כל זאת בעיקר לטובת הילדים המשותפים.
אבל מה בפועל – האם הסיוע במימון המדינה באמת מסייע לקיים הליך גישור גירושין תקין?
כפי שראינו, התקנות החדשות לניהול ויישוב סכסוכים קבעו כי ייתנו לזוגות להיעזר בארבעה מפגשי גישור מטעם המדינה ובמידה ולא יצלחו – ימשיכו לבית משפט להליך גירושין.
על פי חוק זה, הבקשות לסיוע בעניין סכסוך משפטי יועברו ליחידות הסיוע מטעם בתי המשפט לדין הדתי (הרבני או השרעי). לאחר שליחת הבקשה, הצדדים יוזמנו ליחידת הסיוע ושם יתחיל התהליך של ארבעת המפגשים ללא נוכחות של עורכי דין מטעם הצדדים (רק מהפגישה השנייה ועד הרביעית ניתן לצרף עורכי דין).
המטרה של יחידות אלו היא להסביר לכל אחד מהצדדים את היתרונות הגלומים בתהליכי גישור על פני הליכה לבית משפט. בפגישות יקבלו מידע כאמור על הליך גישור, הסדרי שהייה עם הילדים ועוד.
על פניו נראה שזו יוזמה מבורכת שתעזור לצדדים להימנע מהוצאות מיותרות של הליכה לבית המשפט. במקרים מסוימים הפגישות הללו עלולות דווקא לגרום יותר נזק מתועלת ולכן כדאי לשקול לפנות דווקא למגשר גירושין אישי שזה תחום המומחיות שלו והוא יידע לסייע לצדדים לפתור את הסכסוך בניהם בדרך שהכי מתאימה להם ולמשפחתם. .
יחידות הסיוע עוזרות לגבש הסכמות זמניות אשר ישמשו בסיס להסכם הגירושין שיתהווה בעתיד. בארבע פגישות יהיה קשה להגיע להסכמות הרות גורל הקשורות לענייני המשפחה וליישב את הסכסוך בין בני הזוג. צריך לזכור שבמהלך הגישור הצדדים מצויים ברכבת הרים רגשית בעיקר משום שהם בתחילתו של תהליך גירושין. חוקרים משווים את הגירושין לאבל של ממש שיש לעבד אותו, עיבוד זה לוקח זמן – בתקופה קריטית שכזו חייב להיות מישהו קשוב, אחראי ושתפקידו יהיה להגן על האינטרסים של שני הצדדים ולהשמיע את קולם של הילדים.
מגשר גירושין אישי יכול לראות מעבר להיבטים המשפטיים ולהתייחס לשאלות שאינן רק משפטיות אלא להסתכל ולבחון מעבר, לבעיות הרגשיות, לקושי של בני הזוג, להבין את הצרכים של כולם טוב יותר ובהכרח להפיק את הסכם הגירושין הטוב ביותר שיהיה מותאם לצרכים של בני הזוג וכזה שישמור על המשפחה שלהם לטווח ארוך.
לא רק זאת, פעילי יחידות הסיוע ומגשרים מטעם המדינה מוגבלים בעשייה וכפופים לתקציב מטעם המדינה כך שמשך המפגשים והדיון בענייני הצדדים עלול לא להספיק לפתרונות לטווח ובוודאי שלא עונה על הצורך בתהליך של עיבוד הגירושין. מצד שני, היוועצות מול מגשר בתהליך של גישור גירושין תניב פרי מהר יותר מכיוון שנעשה באווירה משוחררת ונעימה יותר המאפשרת הגעה להסכמות ברורות יותר., מותאמות יותר ואלו בוודאי יחזיקו מעמד בטווח הארוך.
בשורה תחתונה
ההליך ביחידות הסיוע אינו מוגדר כגישור וההסכם שבני הזוג יפיקו מפגישות מקוצרות לא בהכרח יתאימו לצרכיהם ולצרכי הילדים שלהם. לטווח הארוך, שירותים אלו במימון המדינה עלולים להפיק הסכם גירושין לא יעיל לצדדים ואף לעלות ביוקר למשפחות שהיו צריכות מלכתחילה להיוועץ עם צד שלישי ומעורב יותר אשר יוביל אותם להסכם גירושין טוב יותר בסופו של דבר.
חשוב לזכור כי הסכם גירושין המופק בסופו של דבר הוא ההסכם החשוב ביותר המעגן בתוכו את החובות והזכויות של כל אחד מבני המשפחה ומהווה עוגן אינטגרלי להמשך התנהלות תקינה של חיי המשפחה. לכן, כדאי להקדיש זמן ומאמץ בבחינת כל הצרכים, הבעיות, הקשיים של כל אחד מבני המשפחה.
למידע נוסף אודות תהליך גישור עם עו"ד ומגשרת מיה שפילמן, התקשרו 072-3223047
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
