עילות גירושין לשני הצדדים

ההחלטה להתגרש, כמו גם הביצוע בפועל של הליך הגירושין, כרוכים בלא מעט אתגרים. עם זאת, חשוב מאוד להבין מהן ההשלכות של התהליך ובעיקר – מה נדרש לעשות מבחינת בית הדין הרבני כאשר אחד הצדדים איננו מעוניין להתגרש. יש זוגות המחליטים להיפרד מכל מיני סיבות אישיות, חשוב להבין שעילות הגירושין כפי שבית הדין הרבני קובע הן אותן העילות אשר בעטיין בית הדין יאפשר הליך של גירושין כאשר צד אחד בלבד מעוניין בכך כם אם אין שיתוף פעולה מצד הצד השני. מהן בדיוק עילות לגירושין? האם אפשר לכפות גט? ובכלל – האם אפשר גם להתגרש ללא סיבה מוצדקת? ריכזנו כאן את התשובות לכל השאלות ועוד מידע חשוב שכדאי לכם להכיר אם אתם מחליטים לפתוח בתהליך גירושין.

מהן עילות גירושין?

עילות גירושין במסגרת מערכת בתי הדין הרבניים הם קריטריונים משפטיים ספציפיים המצדיקים את הגירושין. עילות אלו הן בעלות תפקיד חשוב מאוד בהליך הגירושין, ומשמשות בסיס משפטי להחלטת בית הדין. דרישת העילה משרתת מטרה כפולה במסגרת המשפטית הרבנית: למנוע גירושין אימפולסיביים ללא ניסיון פיוס או אפילו הליך של יישוב סכסוכים, ולשמור על רווחתו הכלכלית של בן או בת הזוג ובפרט של האישה בסוף תהליך הפרידה.

עילות הגירושין פועלות כאמצעי הגנה, המבטיח כי ההחלטה על סיום הנישואין נעוצה בטעמים משפטיים תקפים ולא במחלוקות סובייקטיביות בין בני זוג. מהות פרוצדורלית משפטית זו מבדילה בין העילות המוגדרות בבית הדין לבין עילות אישיות נפוצות יותר לגירושין, ומדגישה את החשיבות של התאמת הבקשה לקריטריונים שנקבעו על ידי בית הדין הרבני. סיבות אישיות לרצון בגירושין כמו הבדלי אופי או מחלוקות בין בני זוג עשויות להיות חשובות מבחינה רגשית, אבל הן לא בהכרח משפיעות על ההליך המשפטי. בית הדין הרבני נותן דגש על עילות ספציפיות העומדות ברף המשפטי לגירושין, המבטיחות פירוק יסודי ומוצדק של הקשר הזוגי. הבחנה זו מסייעת לשמור על איזון בין צרכים רגשיים או שיקולים אישיים לבין דרישות משפטיות.

 

עילות גירושין לבעל כלפי האישה

עילות הגירושין במסגרת בית הדין הרבני רלוונטיות הן לבעל והן לאישה, ולכל אחד מהם קריטריונים ספציפיים שאפשר לתבוע במהלך הליך הגירושין. עבור הבעל, עילות גירושין כלפי האישה יכולות לכלול טענות על פגמים, אי פוריות ועבירה על הדת כמו אי שמירה על נידה וצניעות, בייחוד בקרב נשים דתיות. מקרים שבהם אישה נואפת, מרד בנישואין כאשר אישה מסרבת לקיים יחסי אישות במשך שישה חודשים לפחות, פריצות או יצירת קשרים בלתי הולמים עם גברים אחרים – כל אלו מוכרים גם הם כעילות לגירושין על ידי בית הדין הרבני. חשוב לציין כי עילות אלו אפשר להסדיר במסגרת הליך גישור, המאפשר בחינה מעמיקה בסביבה בטוחה ומכילה שיכולה לקצר את התהליך בבית הדין ואפילו למנוע אותו לגמרי בהתאם להסכמות שהזוג יגיע אליהן.

 

עילות גירושין לאישה כלפי הבעל

בית הדין הרבני מכיר בעילות גירושין שונות שאישה יכולה לתבוע נגד בעלה. עילות אלו כוללות גילוי פגמים או מחלות שהתגלו אצל הבעל לאחר הנישואין וגם עקרות. אם הבעל מסרב למלא את חובותיו, כגון פרנסת המשפחה או קיום יחסי אישות אלו הופכות לעילות לגיטימיות לבקשת גט. כמו כן, בית המשפט דן בחומרה במקרים של בעל אלים, לרבות דפוסי התעללות או בגידה, כסיבות תקפות לפירוק הנישואין. עילות אלו מהוות בסיס משפטי לבית הדין הרבני לדון בהם בתיקי גירושין, תוך הבטחת פתרון הוגן וצודק במסגרת ההלכה היהודית.

 

עילות גירושין בפן הדתי – מעבר על דת משה

מעבר לעילות הדתיות במסגרת דת משה, יש מקרים שבהם בן זוג רשאי לבקש גט על סמך מעשים המפרים מצוות תורה בכוונה. למשל, אישה המזניחה בכוונה את מנהגי הדת של הבעל, כמו סירוב לטבול במקווה או הכנת ארוחות לא כשרות בניגוד לרצונו של הבעל – יש צורך להוכיח את ידיעתה של האישה והתעלמותה המכוונת מהחובות הדתיות הללו. חשוב לציין: שיקולים כאלה קיימים בבית הדין הרבני, כמובן שלציבור החילוני אין עילה לטעון סיבות דתיות, מה שמדגיש את החשיבות של הבנת ההקשר האישי והמשפחתי של כל אחד מבני הזוג לקראת הליך הגירושין. כדאי גם לבדוק אם בני הזוג האם הסכם שלום בית ולחילופין גירושין מתאים להם והם הם בכלל מכירים את הכלי הזה.

 

האם ניתן לכפות גט? כיצד?

כפיית גט היא עניין מורכב במסגרת סמכותו של בית הדין הרבני, ויש לעמוד בתנאים מסוימים כדי לשקול אמצעי זה. מקרים שבהם אפשר לכפות על אישה להתגרש כוללים גילוי פגמים לאחר הנישואין, חוסר היכולת להרות, אי שמירה על הדת היהודית או מעשה כיעור. בית הדין הרבני נוקט שיטות שונות לאכיפת גירושין תוך שימוש בסנקציות כלכליות, כגון איסור פתיחת חשבון בנק ושלילת רישיון נהיגה. במקרים חמורים יותר, רשאי בית המשפט לדרוש מאסר כסוג של סעד זמני. עם זאת, צעד זה מיושם רק אם בית המשפט נותן פסק דין סופי המורה על גירושין וכעבור 60 יום פונה היועמ"ש בבקשה לבית המשפט המחוזי לאכיפת הגט באמצעות מאסר. כלומר, ניתן להבין שזהו סעד קיצוני ועל כן הדרך להשיגו מורכבת וקשה, ובצדק.

 

האם אפשר להתגרש ללא סיבה מוצדקת?

בחוק הישראלי, גירושין אינם תלויים בהכרח באשמה או בסיבות מסוימות המיוחסות לאחד מבני הזוג. המסגרת המשפטית מתירה לבני זוג להתגרש על סמך הסכמה הדדית בלבד, גם בהיעדר טענות זה כלפי זו. גישה זו מדגישה את החשיבות של הסכמה מרצון בין שני הצדדים כזרז עיקרי לפתיחת הליכי גירושין. אולם, אם רק צד אחד רוצה להתגרש והשני לא מסכים, אז יצטרך המבקש להציג את אחת מעילות הגירושין המוכרות כדי לשכנע את בית הדין הרבני לחייב את פירוק הנישואין. הוראה חוקית זו מכירה באוטונומיה של יחידים בהכרעת גורל נישואיהם, ומאפשרת הליך גירושין המבוסס על הסכמה הדדית, תוך עדיפות לאופי הוולונטרי של קבלת ההחלטות בין בני זוג. החוק אומנם מעודד הסכמה הדדית, אך הוא גם מספק מנגנון לאנשים בעלי רצונות סותרים.

 

סיכום

פירוק מסגרת הנישואין הוא איננו עניין של מה בכך, בין שהצעד מוסכם על שני הצדדים ובין שלאו. זוגות רבים מחליטים להיפרד כחלק מהחלטה משותפת, אולם, יש מקרים שבהם צד אחד איננו מעוניין בכך, מה שמצריך שימוש בעילות גירושין בהליך של בית הדין הרבני כדי להוכיח כי הגירושין הם הכרחיים. שוקלים אפשרות של גירושין ונמצאים במצב מורכב כזה? יש לכם שאלות בנושא או זקוקים לייעוץ משפטי מקדים? מוזמנים לפנות אלינו בעמוד צור קשר לפרטים נוספים.