דיני הירושה בישראל, אשר מעוגנים בחוק הירושה תשכ"ה-1965, מסדירים את אופן חלוקת רכושו של אדם שהלך זה מכבר לעולמו, וזאת בין כלל היורשים החוקיים.
החוק בישראל מגדיר שתי דרכים שונות לחלוקת עזבונו של אדם שנפטר – או במסגרת צוואה אשר נוסחה על ידי המוריש עצמו, או על פי עקרונות הירושה על פי דין, במידה ולא קיימת צוואה בעלת תוקף משפטי. לעיתים שלא קיימת צוואה הדבר עלול להוביל לסכסוכים בין בני המשפחה, במקרה הזה מאוד מומלץ לעבור גישור בסכסוכי צוואה.מטבע הדברים, הליך הירושה מהווה פעמים רבות מקור ראשון במעלה לסכסוכים בין קרוביו של המוריש, וזאת בשעה שמי מהם סבור כי זכויותיו החוקיות ליהנות מנתח מירושת הנפטר קופחו, מסיבות אלו ואחרות. סכסוכים אלו נוטים במקרים רבים ליצור עוינות ממשית בין קרובי המשפחה, ואף להגיע לדלתותיה של מערכת המשפט הישראלית, מה שמטיל עליה עומס ניכר.
מהי ירושה?
על פי חוק הירושה, תשכ"ה – 1965, עזבונו של אדם שנפטר, לרבות כל רכושו ונכסיו, עובר ליורשיו. היורשים הם מי שהיה בן זוגו של המוריש עם מותו וקרוביו של המוריש, כלומר, ילדיו, הוריו ונכדיו, אחיו, סבותיו וסבתותיו וצאציהם.
כל אלו אמורים להתחלק בעזבונו של המוריש על פי המנגנון הקבוע בחוק. לא למותר לציין כי רק בני אדם שהיו בחיים עם מות המוריש זכאים לרשת את עזבונו, כאשר גם מי שנכנס להגדרת יורש, כאמור, ונולד במהלך תקופה של שלוש מאות ימים לאחר מות המוריש יהא זכאי להתחלק בעיזבון. גם תאגיד כשר לרשת את המוריש אם במותו אותו תאגיד היה כשר לזכות בנכסים.לעיתים, ירושה גורמת למחלוקות בין בני המשפחה שאינם מרוצים מנתח אותו קיבלו. ניתן להגיע לפשרות ולהסדיר את עניין הירושה באמצעות הליך גישור הנעשה באמצעות מגשר מקצועי (גישור משפחתי).
מהו היתרון של גישור בסכסוכי ירושה?
סכסוכי ירושה, מטבעם, מהווים סוג ייחודי של סכסוך, וזאת מאחר ובמרביתם המוחלט של המקרים שני הצדדים לסכסוך מקיימים ביניהם קשר משפחתי הדוק, כאשר לא חסרים מקרים בהם שני הצדדים לסכסוך הינם אחים, או אף בני זוג. כתוצאה מכך, לסכסוכי ירושה יש לרוב השפעה ניכרת על כל בני המשפחה שמא יצטרכו לעבור גישור משפחתי, גם אלו שאינם קשורים ישירות לסכסוך.השפעתו הרעה של סכסוך הירושה, אשר עלול להפוך את הקן המשפחתי למסוכסך ומפוצל, לרוב אינה פגה גם בשעה שהסכסוך יושב להלכה במסגרת פסק דינו של בית המשפט. גם במידה וליבת הסכסוך נפתרה להלכה, הרי שהתלהטות היצרים, והרגשות הקשים בקרב בני המשפחה, עודם קיימים, ובמבחן הזמן צפויים להזיק הרבה יותר ללכידותו של התא המשפחתי מאשר סכסוך הירושה הנקודתי.
בדיוק בנקודה זו, וכחלופה להליך המשפטי אשר לרוב מותיר רגשות קשים בקרב כל הצדדים לסכסוך, נכנס הליך הגישור, הליך חלופי להליך המשפטי, אשר מפגיש בין כלל הצדדים לסכסוך בניצוחו של איש מקצוע בתחום הגישור.במרבית המקרים, ובמידה וכלל הצדדים לסכסוך מעוניינים להימנע מכניסה להליך משפטי ארוך ויקר, הליך הגישור מאפשר לפתור את ליבת הסכסוך במהירות, בקלות, ובצורה מוסכמת, אשר לא תותיר מי מהצדדים בתחושה שזכויותיו קופחו באופן דורסני.
איך מתבצע הליך גישור בסכסוכי ירושה?
מאחר ובמרבית המקרים, כל הצדדים לסכסוך הירושה הינם קרובי משפחה, הרי שהרצון לשמר את לכידותו של התא המשפחתי משותף במרבית המקרים לכולם, ומהווה נקודת מוצא טובה לפתיחתו של הליך גישור יעיל ואפקטיבי.עם זאת, מחובתו של המגשר, האחראי על ניהולו של הליך הגישור מהמסד ועד הטפחות, לברר באופן מקדים האם שני הצדדים לסכסוך אכן מעוניינים בפתרון מוסכם לסכסוך, ומוכנים להגיע לפשרה לצורך כך.
במידה והמגשר מצא כי יש סיכוי להגעה לפשרה, הרי שבשלב מסוים, ולאחר פגישות פרטניות בין המגשר לכל אחד מהצדדים לסכסוך, מגיע השלב בו שני הצדדים נפגשים פנים אל פנים, וזאת בניצוחו של המגשר, אשר משמש במקרה הצורך כ"מבוגר האחראי". היתרון בפגישה פנים אל פנים במסגרת הליך גישור, ובניגוד להליך המשפטי, הוא שבמסגרת הליך הגישור אין צורך בהקפדה על סדרי הדין השונים, והמטרה היא להבטיח כי כל צד יביע את עמדתו באופן מלא ונהיר. לאחר מכן, ומשעה ששני הצדדים הביעו את עמדתם, מגיע הרגע הקריטי ביותר בהליך, דהיינו ניסיונו של המגשר להוביל את שני הצדדים להגיע לפשרה. אף כי במקרים רבים מדובר במלאכה לא קלה, הרי שבסופו של דבר, וככל ששני הצדדים מעוניינים ביישוב הסכסוך באופן מהיר ומלא, הרי שהפתרון אכן אפשרי, וזאת תוך התחשבות בטובתם של שני הצדדים.
לסיכום
אופן חלוקת הירושה מהווה את אחד הגורמים העיקריים לכך שאנשים בוחרים לחלק את עיזבונם במסגרת צוואה. ניתן להתנות על מנגנון החלוקה הקבוע בחוק, כאמור, ולהתוות אופן חלוקה שונה בצוואה, כל זאת בהתאם לרצונו החופשי של המוריש.במידה ולא נמצא כל מוריש והמנוח לא הותיר אחריו צוואה, הרי שעל פי סעיף 17 לחוק תהא המדינה יורשת על פי דין. הירושה שתועבר למדינה תופנה לקידום מטרות מדע, חינוך, סעד ובריאות. יחד עם זאת, שר האוצר רשאי לשלם או להעניק נכס מהעיזבון בין היתר לאדם קרוב אחר של המוריש, אשר אינו נכלל בהגדרת היורשים על פי חוק.
