חיפוש

אחוז הגירושין בישראל 2025: מבט מקיף על המצב הנוכחי

אחוז הגירושין בישראל 2025
תוכן עניינים

האם המשפחה הישראלית חווה שינוי? הנתונים האחרונים מציגים תמונה מורכבת של עלייה מתמשכת בגירושין. בשנת 2024 התגרשו בישראל 11,542 זוגות דרך מערכת בתי הדין הרבניים, לעומת 10,838 זוגות שנה קודם לכן – עלייה של 6.5%. נתונים אלה מעלים שאלות חשובות על המצב המשתנה של המשפחה בישראל ומצדיקים בחינה מעמיקה של מגמות הגירושין במדינה. מה זה בדיוק אומר ואיך זה בא לידי ביטוי? הינה, התשובה.

הנתונים האחרונים: אחוז הגירושין בישראל לשנת 2024-2025

שנת 2024 סימנה נקודת מפנה בשיעורי הגירושין בישראל. מספר התיקים שנפתחו בבתי הדין הרבניים הגיע ל-113,179, עלייה משמעותית לעומת 102,901 תיקים בשנת 2023. עליות נרשמו כמעט בכל סוגי ההליכים: בקשות גירושין בהסכמה עלו ב-11%, אישורי הסכמי גירושין גדלו ב-5%, והתיקים שנפתחו ביוזמת נשים עלו ב-3%.

נתוני בתי הדין הרבניים לשנת 2024

בפילוח של בתי הדין הרבניים לשנת 2024 נחשפת תמונה מעניינת: 58% מתיקי הגירושין החלו בהסכמה בין בני הזוג, בעוד ש-41% החלו בסכסוך. נתון זה מצביע על כך שרוב הזוגות בישראל מעדיפים לסיים את הנישואים בהסכמה הדדית.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

הלמ"ס מציגה תמונה רחבה יותר: אחוז הגירושין בישראל עומד על כ-28%, עלייה קלה לעומת השנים הקודמות. שיעור הגירושין הגולמי (מספר הגירושין לכל 1,000 תושבים) נשאר יציב יחסית על 1.8, נמוך משמעותית בהשוואה למדינות מערביות אחרות.

מגמות היסטוריות של שיעורי הגירושין בישראל

התפתחות שיעורי הגירושין מאז הקמת המדינה

מגמת הגירושין בישראל מצביעה על עלייה ניכרת במהלך העשורים האחרונים. אם בשנות ה-70 נרשם שיעור של 0.8 גירושין לכל אלף תושבים, הרי שבשנות ה-2000 המספר זינק ל-1.8 – כמעט פי שניים. שלושה גורמים מרכזיים מסבירים תופעה זו: ראשית, התמורות בדפוסי החיים המשפחתיים בחברה הישראלית, שנית, השיפור במעמדן הכלכלי של נשים המקנה להן יכולת לעמוד על רגליהן הכלכליות, ושלישית, הירידה בסטיגמה החברתית הקשורה לגירושין וההבנה והקבלה שגירושין הם אפשרות לגיטימית.

השוואה בין-לאומית: איך עומדת ישראל מול העולם?

מיקום ישראל בדירוג העולמי

אם משווים את ישראל לשאר העולם, מתגלה תמונה מעניינת. שיעור הגירושין בישראל (1.8 לכל 1,000 תושבים) הוא נמוך בהשוואה למדינות מערביות אחרות. ישראל נמצאת במקום ה-28 מתוך 38 המדינות החברות ב-OECD.

לעומת זאת, במדינות כמו ארה"ב, בלגיה, דנמרק ובריטניה, שיעור הגירושין גבוה בהרבה ועומד על יותר מ-3 לכל 1,000 תושבים. בארה"ב, ההערכה היא שכמעט 50% מהנישואים מסתיימים בגירושין, בעוד שבישראל האומדן הוא כ-28%.

הבדלים בין מגזרים: פערים בשיעורי הגירושין

אחוז הגירושין באוכלוסייה החילונית

באוכלוסייה החילונית בישראל, שיעורי הגירושין הם הגבוהים ביותר, ומגיעים לכ-20% מהזוגות. הסיבה לכך קשורה בגישה הליברלית יותר למוסד הנישואין, בעצמאות כלכלית גבוהה יותר של נשים, ופחות לחץ חברתי לשמר נישואין בכל מחיר.

גירושין במגזר החרדי – מגמות מתחדשות

בקהילה החרדית, המצב מורכב יותר. היסטורית, שיעורי הגירושין במגזר החרדי היו נמוכים מאוד – פחות מ-5%. אולם בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית: בין השנים 2014-2018 זינק שיעור הזוגות המתגרשים מ-3.7% ל-6.6%, עלייה של כמעט 68%.

שיעורי גירושין באוכלוסייה הערבית

באוכלוסייה הערבית בישראל, שיעור הגירושין עומד על כ-4% בלבד, לעומת 14% באוכלוסייה היהודית. זהו פער משמעותי, אך מעניין לראות שגם כאן חלה עלייה בשנים האחרונות.

הבדלים גיאוגרפיים: ערים עם השיעורים הגבוהים והנמוכים

הערים המובילות במספר הגירושין

הנתונים מראים פערים משמעותיים בין ערים שונות בישראל. בירושלים התגרשו 692 זוגות בשנת 2024, ירידה של 4% לעומת 2023. בתל אביב-יפו התגרשו 661 זוגות, עלייה של 15%, מה שמוביל לביקוש גבוה יותר לגישור גירושין בתל אביב. באשקלון נרשם זינוק של 31% במספר המתגרשים, ובאשדוד עלייה של 11%. בחלק מהערים נרשמו עליות חדות במיוחד – באריאל נרשמה עלייה של 88% (30 זוגות לעומת 16 בשנה הקודמת).

הבדלים בין מרכז, פריפריה וישובים כפריים

ניתן לזהות דפוסים גיאוגרפיים ברורים בשיעורי הגירושין. ערים במרכז הארץ, במיוחד אלו שהן בעלות אופי חילוני, מציגות שיעורי גירושין גבוהים יותר. לעומתן, בפריפריה, שיעורי הגירושין נמוכים יותר, אם כי גם שם נרשמת עלייה בשנים האחרונות. לעומת זאת, ביישובים כפריים ובקיבוצים, שיעורי הגירושין נמוכים יותר. מחקרים מצביעים על כך שחיים בקהילה תומכת עשויים לחזק את יציבות הנישואין.

הגורמים העיקריים לגירושין בישראל

גורמים כלכליים וחברתיים

המחקרים מצביעים על מספר גורמים מרכזיים לגירושין בישראל, כאשר אחד הבולטים שבהם הוא המצב הכלכלי. לחצים כלכליים וחובות עלולים להציב עומס כבד על מערכת היחסים ולהוביל לסכסוכים. גורם משמעותי נוסף הוא רמת ההשכלה וההכנסה. באופן מפתיע, נשים וגברים בעלי השכלה גבוהה מתגרשים פחות מאשר בני זוג ללא השכלה אקדמית.

השפעת הטכנולוגיה ורשתות חברתיות

הטכנולוגיה והרשתות החברתיות משחקות תפקיד הולך וגדל בחיי הנישואין של ישראלים. אפליקציות היכרויות, רשתות חברתיות וזמינות מידע דיגיטלי הביאו לשינוי בדפוסי התקשורת והנאמנות בין בני זוג.

השפעת מגפת הקורונה על שיעורי הגירושין

עלייה במקרי גירושין במהלך הסגרים

מגפת הקורונה והסגרים שנכפו בעקבותיה השפיעו באופן מורכב על שיעורי הגירושין. בעוד שבתחילת המגפה נרשמה ירידה מסוימת במספר הגירושין (ירידה של 3% בשנת 2020 לעומת 2019), בהמשך נרשמה עלייה משמעותית. הסיבה לכך היא שהסגרים אילצו זוגות רבים לבלות זמן ממושך יחד, לעיתים בתנאי לחץ של עבודה מהבית וטיפול בילדים ללא מסגרות חינוך. עבור זוגות שכבר היו במשבר, הסגרים היוו זרז להחמרה ביחסים.

תחזיות לעתיד: מה תהיה המגמה לגבי אחוז הגירושין בישראל?

המגמות הצפויות בשנים הקרובות

על פי ניתוח המגמות הנוכחיות, ניתן לצפות כי שיעור הגירושין בישראל ימשיך לעלות באופן מתון בשנים הקרובות. יחד עם זאת, העלייה צפויה להיות הדרגתית יותר מאשר בעשורים הקודמים, בשל הגברת המודעות לחשיבות הכנה לנישואין וטיפול בזוגיות. במגזר החרדי, צפוי כי המגמה של עלייה בשיעורי הגירושין תימשך, אך תתייצב ברמה נמוכה יחסית לעומת שאר האוכלוסייה. במגזר הערבי, העלייה תהיה איטית יותר בשל השמרנות החברתית, אך תושפע מתהליכי המודרניזציה.

תמורות בתחום דיני המשפחה

במערכת המשפטית חלו בשנים האחרונות שינויים שנועדו להקל על תהליכי הגירושין ולהפוך אותם לפחות טראומטיים עבור בני המשפחה. אחד השינויים המשמעותיים הוא הרחבת השימוש בגישור גירושין כחלופה להליכים משפטיים ממושכים ויקרים, כאשר מגשר משפחתי מיומן יכול להוביל לפתרון יעיל יותר מה שמייתר את הצורך בהליכים משפטיים סבוכים, ארוכים ויקרים. בבתי הדין הרבניים הוכנסו נהלים חדשים למניעת סרבנות גט, כולל הרחבת הסנקציות נגד סרבנים והקמת יחידות מיוחדות לטיפול בנושא, מה שתרם לירידה במספר מקרי העגינות ולזירוז תהליכי הגירושין.

תוכניות תמיכה וייעוץ

בשנים האחרונות, התפתחו מספר יוזמות שמטרתן לחזק את התא המשפחתי ולצמצם את שיעורי הגירושין. תוכניות לגישור זוגי כמו גם טיפול זוגי, מוצעות על ידי גופים שונים, כולל קופות חולים, עמותות, ושירותי הרווחה. חלק מהן מתמקדות בזוגות צעירים, לפני או בתחילת הנישואין, במטרה להקנות להם כלים להתמודדות עם אתגרי הזוגיות, כאשר תוכניות אחרות מיועדות לזוגות במשבר, ומציעות התערבות מקצועית למניעת גירושין.

סיכום – אתגרים והזדמנויות לעתיד

האתגר המרכזי העומד בפני החברה הישראלית הוא איך לאזן בין שמירה על חופש הבחירה האישי לבין חיזוק התא המשפחתי. השקעה בחינוך לחיי משפחה, תוך התמקדות בטיפול זוגי ושיפור התקשורת הזוגית, הרחבת שירותי הייעוץ הזוגי, ופיתוח מנגנוני תמיכה משפחתיים יכולים לתרום להפחתת שיעורי הגירושין או לפחות להפוך אותם לפחות טראומטיים. במקביל, חשוב להמשיך ולפתח מערכות תמיכה לזוגות במשבר, כולל הרחבת השימוש במגשרים מקצועיים, פיתוח טיפולי זוגיות מותאמי תרבות למגזרים השונים, והקלה על ההליכים המשפטיים בזמן גירושין.

הסטטיסטיקות מלמדות אותנו שהגירושין הם חלק מהמציאות של החברה המודרנית, ובמקום להתעלם מהן או לדכא אותן, עלינו ללמוד איך להתמודד איתן בצורה בוגרת ותומכת. רק כך נוכל לבנות חברה שבה גם משפחות יציבות וגם אנשים שבחרו להיפרד יכולים לשגשג. התחזית לשנים הקרובות מורה על המשך מגמת העלייה הקלה בשיעורי הגירושין, אך בקצב מתון יותר. עם השקעה נכונה בתחומי המניעה והטיפול, ייתכן שנוכל לראות התייצבות של הנתונים או אפילו ירידה מסוימת בעתיד.

אחוז הגירושין בישראל 2025
תוכן עניינים
תמונה של מיה שפילמן, עורכת דין ומגשרת
מיה שפילמן, עורכת דין ומגשרת

בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית משנת 1999, בעלת רישיון עריכת דין משנת 2005 ומגשרת מוסמכת בגירושין מטעם לשכת עורכי הדין.

מיה רואה בתהליך גישור נכון הזדמנות עבורכם. בשיח מכבד ובאווירה נעימה וסבלנית אפשר ביחד להתגבר על הקשיים ואי ההסכמות ולנסח הסכם שיביא אתכם לחיים חדשים ומספקים.

לשיחת ייעוץ חינם התקשרו

או פנו עכשיו

התקשרו צרו קשר דילוג לתוכן