חיפוש

גירושים אזרחיים: הליך גירושין לזוגות שלא התחתנו ברבנות

גישור - הליך גישור
תוכן עניינים

גירושים אזרחיים בישראל הם נושא מורכב שמעורר לא מעט שאלות. הסוגיה מקבלת משנה חשיבות לאור העובדה שזוגות רבים בוחרים להינשא בנישואים אזרחיים בחו"ל, אך לא תמיד מבינים כיצד יתנהל תהליך הפרידה אם יגיעו לנקודת משבר. בואו נעשה קצת סדר בסבך החוקי והפרוצדורלי.

מהם גירושים אזרחיים?

גירושים אזרחיים (או בשמם המשפטי "התרת נישואין") מתייחסים להליך שבו מפרקים נישואין שנערכו מחוץ למסגרת הדתית המוכרת בישראל. למרות השם המטעה, בישראל למעשה אין הליך פורמלי הנקרא "גירושים אזרחיים" – המונח מתייחס לאופן שבו זוגות שנישאו בנישואים אזרחיים יכולים לסיים את הקשר.

כדאי שתדע: מדינת ישראל אינה מאפשרת נישואים אזרחיים בתחומה, אך מכירה בנישואים אזרחיים שנערכו במדינות אחרות. כשזוג שנישא בחו"ל מבקש להתגרש, ההליך יהיה תלוי בזהות הדתית של בני הזוג, כפי שנפרט בהמשך.

גירושים אזרחיים של זוגות יהודים

מתחתנים אזרחית בחו"ל – מתגרשים ברבנות בארץ

אם אתם זוג יהודי שנישאתם בנישואים אזרחיים, אולי הופתעתם לגלות שלפי החוק הישראלי, תביעת גירושין שלכם חייבת להיות מוגשת לבית הדין הרבני. זה נכון גם אם בחרתם בטקס אזרחי מסיבות אידיאולוגיות. יוצא מן הכלל היחיד הוא אם התגרשתם במדינה בה נישאתם, ואותה מדינה מאפשרת לכם להתגרש בה.

המצב הזה יוצר פרדוקס מעניין – בחרתם להימנע ממערכת דתית בנישואיכם, אך בגירושין אתם עדיין נדרשים לעבור דרך אותה מערכת בדיוק.

הליך הגירושים האזרחיים ברבנות

הצד החיובי בסיטואציה הזו הוא שהליך הגירושין במקרה של נישואים אזרחיים נוטה להיות פשוט ומהיר יותר מאשר גירושין רגילים. בדרך כלל, אין צורך להוכיח עילה לגירושין, וההליך עצמו הוא בעיקרו פרוצדורלי.

תביעת גירושין של בני זוג יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל מהירה יותר מהליך גירושין מורכב בין בני זוג שנישאו כדת משה וישראל. למעשה, בני הזוג המתגרשים אינם צריכים להוכיח עילה לגירושין, ובית הדין הרבני בדרך כלל לא מנסה לברר אם קיימת אפשרות לשלום בית.

בניגוד לנישואים דתיים, שם לעיתים בית הדין מנסה לשכנע את הזוג להשלים, או דורש הוכחת עילות ספציפיות לגירושין, במקרה של נישואים אזרחיים מספיק שבני הזוג יביעו רצון משותף להתגרש.

מדוע הרבנות מטפלת בנישואים אזרחיים?

רבים תוהים מדוע בכלל צריך להגיע לרבנות אם הנישואים היו אזרחיים מלכתחילה. התשובה נעוצה בשני שיקולים עיקריים:

ראשית, ההלכה היהודית רואה בנישואים אזרחיים כ"ספק נישואים", ולכן דורשת גט מחמיר (גט לחומרה) כדי למנוע מצבי עגינות או ספקות עתידיים.

שנית, וחשוב אף יותר, ההלכה מבקשת למנוע בעיית ממזרות. אם אישה נשואה (אפילו בנישואים אזרחיים) תלד ילד מגבר שאינו בעלה, מבלי שהתגרשה קודם לכן כהלכה, ילדיה עלולים להיחשב ממזרים מבחינה הלכתית. מצב זה עלול להיות בעייתי בחברות מסוימות של האוכלוסייה עד כדי פגיעה באפשרויות הנישואין שלהם בעתיד.

התרת נישואין לזוגות מעורבים

פנייה לבית המשפט לענייני משפחה

כשמדובר בזוגות מעורבים (בני דתות שונות), או כאשר אחד מבני הזוג חסר דת או משתייך לעדה דתית לא מוכרת בישראל, המסלול שונה לחלוטין. במקרים אלה, יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואין.

הפנייה נעשית באמצעות הגשת תביעה מסודרת, הכוללת פרטים על בני הזוג, השתייכותם הדתית, אופן עריכת הנישואין ומסמכים נלווים כמו תעודת נישואין ותצהירים רלוונטיים. כדאי לזכור שמסמכים בשפה זרה צריכים להיות מלווים בתרגום רשמי לעברית.

הליך התרת הנישואין בבית המשפט

לאחר הגשת הבקשה, סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה פונה לראשי העדות הדתיות שאליהן משתייכים בני הזוג. זאת כדי לקבוע אם יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי של כל אחד מהם.

ראשי העדות הדתיות נדרשים להשיב תוך שלושה חודשים (עם אפשרות להארכה בשלושה חודשים נוספים). תשובתם קובעת את המשך התהליך:

אם נקבע שיש צורך בגירושין דתיים – הבקשה מועברת לבית הדין הדתי הרלוונטי, שיטפל בגירושין עצמם. במקרה כזה, בית המשפט לענייני משפחה ימשיך לטפל בנושאים הנלווים כמו חלוקת רכוש, חלוקת ימי שהות עם הילדים ומזונות.

אם נקבע שאין צורך בגירושין דתיים – הליך התרת הנישואין יתנהל במלואו בבית המשפט לענייני משפחה.

גירושין של בני זוג חסרי דת או השייכים לעדה דתית לא מוכרת

הליך התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה

בני זוג חסרי דת או השייכים לעדה דתית בלתי מוכרת בישראל (שאינם יהודים, מוסלמים, נוצרים או דרוזים) זכאים להליך התרת נישואין אזרחי מלא בבית המשפט לענייני משפחה.

בהליך זה, בית המשפט יישם את דיני המדינה שבה התקיימו הנישואין או את דיני המקום שבו היה מקום המגורים האחרון של בני הזוג. בכל מקרה, הסכמת בני הזוג להתגרש נחשבת לעילה מספקת לגירושין.

פנייה לרשם הזוגיות במקרה של ברית זוגיות

לזוגות שנרשמו במרשם הזוגיות ובחרו בהסכם חיים משותפים (אפשרי רק לחסרי דת) יש אפשרות פשוטה יותר. אם שני בני הזוג מסכימים לסיים את הקשר, הם יכולים לפנות ישירות לרשם הזוגיות בבקשה למחוק את רישומם ממרשם הזוגיות.

במקרה שרק אחד מבני הזוג מעוניין לסיים את הקשר, או אם אחד מבני הזוג הוא פסול דין או מונה לו אפוטרופוס, יהיה צורך לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.

גירושין של בני זוג מאותו המין

הליך התרת נישואין אזרחיים לזוגות חד-מיניים

זוגות מאותו המין שנישאו בחו"ל ורשמו את נישואיהם בישראל, נדרשים להתגרש באמצעות הליך התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה. בית הדין הרבני אינו מטפל בגירושין של זוגות חד-מיניים, גם אם שני בני הזוג יהודים.

ההליך דומה לזה של זוגות מעורבים: הגשת בקשה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה, שידון גם בנושאים הנלווים כמו חלוקת רכוש, חלוקת ימי שהייה עם הילדים ומזונות.

בזוגות שנרשמו כידועים בציבור או באמצעות ארגונים כמו "משפחה חדשה", הפרידה יכולה להתבצע באמצעות ביטול תעודת הזוגיות, ללא צורך בהליך משפטי פורמלי.

גירושים אזרחיים בחו"ל

האם ניתן להתגרש במדינה בה נישאתם?

כן, זוגות שנישאו בחו"ל יכולים במקרים רבים להתגרש באותה מדינה, אם החוק המקומי מאפשר זאת. זו אפשרות שכדאי לשקול, במיוחד אם שני בני הזוג אינם מעוניינים לעבור את ההליך בארץ.

יש יתרון ברור לאפשרות זו עבור זוגות שמעדיפים להימנע מהמערכת הדתית בישראל. עם זאת, חשוב לברר מראש באיזה מדינות ניתן לערוך גירושין אזרחיים שיוכרו בישראל.

רישום גירושין שנערכו בחו"ל במרשם האוכלוסין

לאחר השלמת הליך הגירושין בחו"ל, יש לרשום את הגירושין במרשם האוכלוסין בישראל. לשם כך, יש להציג את תעודת הגירושין המקורית מחו"ל, בצירוף תרגום רשמי ואימות (אפוסטיל, במידת הצורך).

משרד הפנים יעדכן את הסטטוס במרשם האוכלוסין, וכך יהיו הגירושין תקפים לכל דבר ועניין בישראל. דבר חשוב – ללא רישום זה, עלולים להיווצר בעיות עתידיות, במיוחד אם בני הזוג ירצו להינשא שנית.

הסכם גירושין בגירושים אזרחיים

מה צריך לכלול בהסכם גירושין?

בדומה לכל הליך גירושין, מומלץ לבני זוג המתגרשים בהליך אזרחי להגיע להסכם גירושין מפורט. הסכם זה צריך להסדיר את כל הנושאים הרלוונטיים: חלוקת רכוש וחובות משותפים, כולל דירת מגורים, רכבים, חסכונות והשקעות, חלוקת ימי השהות של כל אחד מההורים עם הילדים במקרים של גירושים עם ילדים משותפים, מזונות ילדים ומזונות בן/בת זוג (במידת הצורך), והסדרים נוספים כמו ביטוחים, קופות גמל ופנסיה.

חשוב לנסח את ההסכם בצורה מפורטת ומותאמת למצב הספציפי של בני הזוג, ובמקרים רבים פנייה לגישור גירושין יכולה לסייע בגיבוש ההסכם ולמנוע מחלוקות עתידיות.

אישור ההסכם בערכאה המתאימה

לאחר גיבוש הסכם הגירושין, יש לאשר אותו בערכאה המשפטית המתאימה כדי שיקבל תוקף של פסק דין:

בזוגות יהודים – ההסכם יכול להיות מאושר או בבית המשפט לענייני משפחה או  לבית הדין הרבני במסגרת הליך הגירושין

בזוגות מעורבים או חסרי דת – ההסכם יוגש לבית המשפט לענייני משפחה

אישור ההסכם מקנה לו תוקף משפטי מחייב ומאפשר אכיפה במקרה של הפרה. בחלק מהמקרים, הערכאה המשפטית תבחן את ההסכם כדי לוודא שהוא הוגן ושהוא לטובת הילדים.

סיכום והמלצות

מערכת הגירושים האזרחית בישראל מציגה מורכבות רבה, במיוחד לאור ריבוי האפשרויות שבחרו זוגות שונים כדי להינשא. כפי שהבנו, הערכאה הרלוונטית לגירושין תלויה במספר גורמים:

  • השתייכות דתית של בני הזוג
  • מקום עריכת הנישואים
  • אופן הנישואים (דתי או אזרחי)
חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה לפני תחילת ההליך, במיוחד במקרים מורכבים. מומחה יוכל לסייע בזיהוי המסלול המתאים לנסיבות הספציפיות שלכם ולהציע את הפתרון היעיל ביותר.

המלצות חשובות לזוגות בהליכי גירושין אזרחיים:

  1. תיעוד מסודר – שמרו את כל המסמכים הקשורים לנישואיכם, כולל תעודת נישואין, אישורים ומסמכים רלוונטיים נוספים.
  2. שקלו גישור – הליך גישור יכול לחסוך זמן, כסף ועוגמת נפש רבה, במיוחד בנושאים כמו חלוקת רכוש והסדרי ילדים.
  3. הכינו הסכם מפורט – תכננו היטב את כל ההיבטים של הפרידה והסדירו אותם בהסכם גירושין מקיף.
  4. דאגו לאישור רשמי – ודאו שהסכם הגירושין מאושר בערכאה המתאימה ושפסק הדין או החלטת בית המשפט מעודכנים במרשם האוכלוסין.
תהליך הגירושים הוא קשה רגשית ומורכב משפטית. התייעצות מוקדמת והבנה מעמיקה של אפשרויות המסלול הרלוונטי לכם יכולים להקל משמעותית על התהליך ולסייע לכם לצאת ממנו בצורה מיטבית ככל האפשר.

שאלות נפוצות בנושא גירושים אזרחיים

האם יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים יכולים להתגרש בהליך אזרחי בישראל?

לא. זוג יהודי שנישא בנישואים אזרחיים חייב להתגרש בבית הדין הרבני, אלא אם התגרש במדינה בה נישא ורשם את הגירושין בישראל.

בני זוג מדתות שונות פונים לבית המשפט לענייני משפחה עם בקשה להתרת נישואין. בית המשפט יפנה לראשי העדות הדתיות הרלוונטיות לקבלת חוות דעת.

בזוגות יהודים, קיימת סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה. הערכאה שאליה הוגשה התביעה ראשונה תדון בעניינים אלה. בזוגות אחרים, בית המשפט לענייני משפחה מטפל בכל הנושאים.

יש להציג למשרד הפנים את תעודת הגירושין המקורית מחו"ל, בצירוף תרגום מאושר ואימות (אפוסטיל) אם נדרש.

בדרך כלל לא. בבית המשפט לענייני משפחה מספיק להוכיח קרע בין בני הזוג, ובבית הדין הרבני, כשמדובר בנישואים אזרחיים, לרוב די בהבעת רצון להתגרש.

"גירושין" הוא המונח המשמש בהקשר דתי, ואילו "התרת נישואין" הוא המונח האזרחי המשמש בהליך פירוק הנישואין בהסכמה או שלא בהסכמה.

בית הדין הרבני מתייחס לנישואים אזרחיים כ"ספק נישואין" ולכן דורש גט לחומרה כדי למנוע בעיות הלכתיות עתידיות.

זוג מאותו המין יגיש בקשה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה, שידון בכל היבטי הפרידה.

משך ההליך משתנה: כשיש הסכמה והסכם גירושין, התהליך יכול להסתיים תוך 3-4 חודשים. במקרים מורכבים או כשיש מחלוקות, ההליך עשוי להימשך שנה וחצי עד שנתיים או יותר.

כן, אם החוק המקומי במדינה בה נישאתם מאפשר זאת. חשוב לוודא שהגירושין יוכרו בישראל ולרשום אותם במרשם האוכלוסין.

גישור - הליך גישור
תוכן עניינים
תמונה של מיה שפילמן, עורכת דין ומגשרת
מיה שפילמן, עורכת דין ומגשרת

בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית משנת 1999, בעלת רישיון עריכת דין משנת 2005 ומגשרת מוסמכת בגירושין מטעם לשכת עורכי הדין.

מיה רואה בתהליך גישור נכון הזדמנות עבורכם. בשיח מכבד ובאווירה נעימה וסבלנית אפשר ביחד להתגבר על הקשיים ואי ההסכמות ולנסח הסכם שיביא אתכם לחיים חדשים ומספקים.

לשיחת ייעוץ חינם התקשרו

או פנו עכשיו

התקשרו צרו קשר דילוג לתוכן