בישראל יש לא מעט משפחות מורכבות מרובות הורים. הכוונה היא להורים ביולוגים שמקיימים הסדר של הורות משותפת (הורים 
ביולוגים לילד משותף שאינם חיים בזוגיות ומנהלים שני בתים נפרדים) ולהם מצטרף בן או בת זוג נוסף.המחוקק לא מכיר בתא משפחתי של הורים ביולוגים והורה נוסף שמגדלים יחד ילד. ההורה הנוסף לא זוכה להכרה בחוק ואין לו מעמד רשמי, למרות שהוא בהחלט מבצע תפקיד בגידול הילדים. לפיכך, בעת פרידה בין ההורים הביולוגים, ההורה הנוסף עשוי למצוא עצמו מנותק מהילד שנקשר אליו. להורה הנוסף אין זכויות למרות שליווה את הילד והרגיש כהורה שלו ואחראי כלפיו. אין ספק שהמסקנה המתבקשת היא דגש על החשיבות בעשיית הסכם משפטי, שיש בו לתת מעמד להורה הנוסף ,לחובותיו ולזכויותיו, ואישור ההסכם בבית המשפט.
הורות משותפת / משפחה רב-הורית כאידאולוגיה
למרות העדר הכרה רשמית במודל של הורות משותפת ו/ או משפחה רב הורית, חשוב לראות את היתרונות במסגרת כזו של משפחה מורחבת שבה הילדים נחשפים לגמישות בתפיסה, פתיחות במחשבה, תמיכה, ותשומת לב על ידי הורה נוסף שדואג להם.מהו יחס של הדין למשפחה מרובת הורים?
זכויות בנוגע להורות מתייחסות לתא משפחתי של 2 הורים. המחוקק לא מתערב במקרה של משפחה מרובת הורים, ואז בעת פרידה בין הצדדים מגיעים לבית המשפט בתביעות למשמורת ומזונות. לבתי המשפט קשה להכיר בזכויות של הורה נוסף לצד הורים ביולוגים. קיים חשש לפגיעה בזכויות החוקיות של ההורים הביולוגיים, ולהשפעה מתמשכת במקרים נוספים ("מדרון חלקלק").
חשיבות של גישור בעת פרידה במשפחה רב הורית
מאחר וכאמור החוק לא מגן על משפחות רב הוריות, יש חשיבות מכרעת להגיע להליך של גישור כאשר משפחה כזו עוברת תהליך של פרידה. אחד המאפיינים הבולטים של הליך הגישור הוא יצירתיות וגמישות מחשבתית. לתוך ההסכם אפשר לצקת כל תוכן שהצדדים רוצים ושיכול לעבוד להם. הצדדים יכולים להסכים להסדרי שהות גמישים ולא סטנדרטיים כמו שאמור וצפוי לקרות במשפחות רב הוריות. בתהליך של גישור, ניתן לעבד את הסכמות כל ההורים המעורבים ולייצר הסכם יצירתי שנותן מענה לכולם.יחד עם זאת, יש תקדימים להכרה ב"הורות משולשת":
לאחרונה הכיר בית המשפט למשפחה במבנה של "הורות משולשת", אם, שני אבות, ושני עוברים שהופרו על ידם. כל אב נרשם כהורה של ילד ביולוגי אבל לא כהורה של הילד השני. בית המשפט הסכים לרשום כל אחד מהאבות כאפוטרופוס נוסף לילד השני. מדובר בתקדים בו בית המשפט מקבל מבנה משפחתי של 3 הורים.
במקרה אחר, בית המשפט הכיר בתורמת ביצית שהיתה בת זוג של אישה שחיה בהסכם הורות משותפת עם גבר. לאחר שהצדדים הסתכסכו, ביקשה תורמת הביצית להכיר בה כהורה שלישי. בית המשפט קבע שיש קשר ביולוגי בין שני הילדים ושתי האימהות – אחת ילדה ואחת נתנה את הביצית.הסכמים בתאים של הורות משותפת ותאים מרובי הורים
תאים מרובי הורים נתקלים באתגרים ובעיות בעיקר בזמן פרידה, גירושין ופירוק. ההסכמים שנעשים בין הצדדים לעיתים מקפחים את אחד הצדדים והתוצאה היא משברים ותביעות בבית המשפט בגין הפרות שונות ודרישה להכיר בהורות של צד שלישי.
לפיכך, הסכמים מפורטים המתייחסים לגידול הילד מהלידה ולאורך השנים הם חיוניים. צריך להתאים הסכמים ספציפיים לכל מקרה, ולא לוותר על ניסוח משפטי של עורך דין במקרה זה. רצוי מאוד שהסכם של הורות משותפת והורות מרובת הורים יהיה גמיש, ויכלול פרטים רפואיים, ציפיות, התנהלות בחינוך, התייחסות למצבים שבהם אחד מהצדדים משנה את דרכו הדתית או את מיניותו. ההסכם צריך להתייחס גם לעניין כלכלי ולמימון, ולעניין המרחק בין מגורים הצדדים ושינוי מקום המגורים. צריך לקחת בחשבון שקיימת חובת מזונות גם בהורות משותפת. בהסכם תהיה התחייבות הדדית בין ההורים לטובת הילד, חובות וזכויות, זמני שהייה בין בתי ההורים, פתרון למצבים לא צפויים בנוגע לגידול הילד, ופתרון מחלוקות.הסכם להורות משותפת מקנה וודאות לקשר בין הצדדים. בתי הדין אינם ממהרים לאשר הסכמים מסוג זה, זאת למרות שמומחים רואים חשיבות לעגן את המחויבות לטיפול בילד, ואת הקשר בין ההורים הביולוגים והורים נוספים במסגרת הסכם, או מודל הסכמי.
הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון הורן של קטין) התש"ד 2014
לאור המצב הראלי הסבוך, והלאקונות בחוק ובדין, הוגשה על ידי עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ומנכ"לית ארגון משפחה חדשה, הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. הצעת החוק מבקשת לתקן את החוק ולהוסיף את המונח "הורן" כמי שמגדל ילד במסגרת משפחתית ומשמש כאפוטרופוס טבעי שלו. על פי הצעת החוק יש צורך מעשי לתת מעמד חוקי ותוקף להורה שלישי ולאפשר לו לקבל סמכות הורית.אולי יעניין אותך לקרוא גם: גישור גירושין טרם הליכים המשפטיים – מהם היתרונות?
