בפתרון סכסוכים, הבחירה בין בוררות לגישור היא החלטה משמעותית שיכולה להשפיע על אופן ניהול המחלוקת ועל התוצאות שלה. בעוד שבוררות מתמקדת בקבלת החלטה מחייבת על ידי צד שלישי, הגישור מעודד את הצדדים לשתף פעולה ולהגיע לפתרון מוסכם. לכל אחד מההליכים יתרונות ייחודיים וחשוב לדעת באיזה מהם לבחור בכל מצב. במקרים מורכבים כמו סכסוכי ירושה, דיני עבודה או ענייני משפחה, מומלץ להיעזר במגשרים ובבוררים מנוסים. עו"ד מיה שפילמן תשמח להציע ליווי מקצועי שמבטיח פתרונות מותאמים אישית, תוך שמירה על כבוד הדדי והפחתת מתחים בין הצדדים. בואו ננסה להבין יותר לעומק מה המשמעות של כל אחד מההליכים הללו ובמה הם נבדלים זה מזה.
חוק הבוררות
חוק הבוררות בישראל הוא חוק שנחקק בשנת 1968 ומסדיר את כל דיני הבוררות בארץ. מטרת החוק היא עיגון של מערך פתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, על מנת לאפשר לכל מי שחפץ בכך להגיע להסכמות שונות מבלי שיש צורך בתביעה או התייצבות בפני הרכב שופטים. החוק עצמו בנוי משבעה פרקים עיקריים. פרק הפרשנות עם ההגדרות של המושגים המופיעים בחוק, פרק הסכם הבוררות שמגדיר במדויק מה נחשב להליך כזה, פרק העוסק במינוי בורר לתפקידו, פרק המתאר את מהלך הבוררות (למשל אופן זימון עדים וכו׳) ופרק העוסק בפסיקת הבורר, איך מתבצעת חתימת פסק הדין ואיך מתבצע אישורו בבית המשפט. שני הפרקים האחרונים עוסקים בשכר הבורר ובהוראות שונות כמו סמכויות הרשם, דרכי ערעור וכו׳.
בוררות הלכה למעשה ומה מטרתה
אז עד כאן דיברנו על החוק, אבל מה הדבר הזה אומר בפועל? מדובר למעשה בשיטה חלופית ליישוב סכסוכים שבה שני הצדדים מסכימים להציג את העמדה שלהם בפני בורר המהווה צד שלישי אובייקטיבי וזאת על מנת שיכריע בסכסוך. הבורר יכול להיות כל אדם בגיר שהוא שהוגדר לכך על ידי הצדדים ולא חייב לעבור הסמכה או הכשרה מיוחדת לשם כך. המטרה של הבוררות היא ליישב סכסוכים ולהגיע להכרעה ששני הצדדים חייבים לקבל מתוקף כך ששני הצדדים גם הסכימו למנות את אותו הבורר.
תחומי שימוש בבוררות
להלן שלושה תחומים מרכזיים בהם נעשה שימוש בבוררות:
- סכסוכים עסקיים ומסחריים: בוררות נפוצה במחלוקות בין חברות, שותפים עסקיים, ספקים ולקוחות. תחום זה כולל סכסוכים על הפרת חוזים, תשלום חובות וניהול משותף שבהם נדרש פתרון מקצועי וממוקד המותאם לצרכים של כל צד.
- סכסוכים בענף הנדל"ן: בענף הבנייה והנדל"ן, בוררות רלוונטית במחלוקות בין קבלנים, דיירים, בעלי קרקעות או יזמים. היא מאפשרת פתרון מהיר ויעיל בנושאים כמו אי עמידה בלוחות זמנים, ליקויי בנייה או חילוקי דעות בנוגע לתכנון וביצוע.
- סכסוכים משפחתיים או אישיים: בתחומים כמו ירושות, שותפויות משפחתיות או גירושין, בוררות מציעה מסגרת אישית ודיסקרטית ליישוב מחלוקות, תוך התחשבות בצרכים הרגשיים של כל צד.
בהרבה מאוד מקרים, בוררות היא אלטרנטיבה יעילה וממוקדת להליכים משפטיים ארוכים ומייגעים.
כך מתנהל הליך בוררות
שלבי ההליך: מינוי הבורר ועד לפסק הבוררות
השלב הראשון בתהליך הוא הסכמה של שני הצדדים לגשת לתהליך. לאחר מכן מתבצע המינוי של הבורר וכל אדם בגיר יכול לשמש בתפקיד הזה, אין צורך בכל הכשרה או השכלה מיוחדת. לרוב, בוחרים הצדדים באדם עם היכרות ורקע רלוונטי הקשור למהות הסכסוך. לעיתים הצדדים בוחרים בבורר בעצמם ולעתים מפקידים את הבחירה בידיו של בית המשפט או גוף מקצועי אחר. לאחר המינוי, מתחיל תהליך הבוררות עצמו. סדר הדין הוא חופשי יותר בהשוואה להליכים אחרים, כאשר הצדדים יכולים לבחור יחד איך יתנהל התהליך. במידה ולא מגדירים זאת, ישנו פרוטוקול ברור המסדיר את ניהול ההליך הכולל הליכים מקדמיים, חקירת עדים, משך זמן הבוררות וכו׳. בתום התהליך יפסוק הבורר ואם לא הוגדרה מראש אפשרות לערעור, הפסיקה היא סופית ומוחלטת.
תפקיד הבורר ומעמדו המשפטי
הבורר הוא בעצם גורם ניטרלי המשמש כמעין שופט פרטי הממונה על יישוב סכסוכים בין צדדים מחוץ לבית המשפט. תפקידו הוא לשמוע את טענות הצדדים, לנתח את הראיות ולהגיע להחלטה מחייבת בהתאם לחוק ולכללים שסוכמו מראש. מעמדו המשפטי מוגדר בחוק הבוררות והוא מחויב לפעול בהגינות, בתום לב ובמקצועיות. פסיקתו של הבורר נחשבת סופית וניתנת לאכיפה משפטית, למעט מקרים חריגים (כאשר הוגדר כך מראש) בהם ניתן לערער או לבקש את ביטולה.
תוקף פסק בוררות ואכיפתו
ככלל, גם אם פסיקת בורר לא אושרה על ידי בית המשפט, היא עדיין בעלת תוקף המחייב את שני הצדדים. במידה וחלפו המועדים להגשת ערעור או בקשה לביטול הפסיקה, היא נכנסת לתוקף ושני הצדדים מחויבים לקבל אותה. לאחר הפסיקה, היא מוגשת לאישור בית המשפט, ומרגע שאושרה, היא מחייבת לחלוטין. בשלב הזה, במידה ואחד הצדדים לא מקיים את חלקו, ניתן לפנות לגורמי אכיפה רלוונטיים.
ההבדל בין מגשר לבורר
תפקידים ותוצאות
מגשר מסייע לצדדים להגיע להסכמה מרצון ולנסח פתרון משותף. בורר לעומת זאת, פוסק בסכסוך כמו שופט והחלטתו מחייבת. בעוד שהליך גישור שם דגש על שיתוף פעולה ויחסים עתידיים, הבוררות מתמקדת במתן הכרעה מקצועית ומהירה. המגשר אינו שופט או בורר והוא אינו מקבל החלטות במקום הצדדים עצמם.
עלויות וזמן בכל אחד מההליכים
גישור לרוב זול ומהיר יותר, שכן הוא נשען על פגישות משותפות ללא צורך בעדים רבים או תהליכים פורמליים. בוררות עשויה להיות יקרה יותר בשל מורכבות ההליך והזמן הנדרש לבוררות מקצועית, אך עדיין קצרה וזולה לעומת הליך משפטי מלא.
בחירת ההליך הנכון
גישור מתאים כאשר הצדדים מעוניינים לשמר יחסים טובים ולפתור את הסכסוך בגמישות. בוררות מתאימה במקרים מורכבים או כשהנושאים דורשים מומחיות מקצועית והכרעה מחייבת. ההחלטה תלויה במידת שיתוף הפעולה של השני הצדדים ובהשלכות המשפטיות הרצויות.
דוגמאות למצבים בהם מומלץ לבחור בגישור
גישור הוא פתרון מצוין במצבים שבהם הצדדים רוצים לשמור על יחסים טובים או כשהם זקוקים לפתרון מהיר וגמיש. סכסוכים זוגיים למשל, עלולים להיות טעונים רגשית, והליך גישור מאפשר להגיע להסכמות בנושאים רגישים כמו חלוקת רכוש, חלוקת ימי שהייה עם הילדים, אחריות הורית משותפת ועוד, תוך ניסיון להתחשבות ברגשות ובצרכים של כל הצדדים (בהקשר הזה שווה לקרוא עוד על
חוק שנכנס לתוקף ב-2016 שמעודד בני זוג לגשת להליך של יישוב סכסוכים לפני שניגשים לתביעה). גם סכסוכים עסקיים מתאימים לגישור, במיוחד כאשר קיימת תלות או שיתוף פעולה עתידי בין הצדדים, כמו שותפויות עסקיות או סכסוכים בין ספקים ללקוחות. במצבים של מחלוקות בין שכנים החולקים מרחבים משותפים או מתמודדים עם חילוקי דעות , גישור יכול לאפשר פתרון מוסכם שמונע מתיחות וקשיים בעתיד. ככלל, גישור מתאים במיוחד כששני הצדדים מוכנים לשתף פעולה ולמצוא פתרון המקובל עליהם.
יתרונות הגישור על פני הליכים משפטיים
גישור מהווה אלטרנטיבה גמישה, מהירה וזולה יותר לעומת הליכים משפטיים מסורתיים. אחד היתרונות המרכזיים הוא היכולת להגיע לפתרון שמותאם לצרכים של כל הצדדים, מבלי להיות כפופים לכללים הנוקשים של בתי המשפט. בניגוד להליך משפטי שעלול להימשך חודשים ואף שנים, תהליך הגישור מתנהל בקצב מהיר יחסית ומאפשר להגיע להסכם מוסכם בזמן קצר. בנוסף, עלויות הגישור לרוב נמוכות משמעותית מעלויות ניהול תיק בבית המשפט. יתרון נוסף הוא שגישור שומר על פרטיות הצדדים ומונע חשיפה ציבורית של פרטי הסכסוך. בהקשר של
גישור בסכסוכי ירושה למשל, ההליך מאפשר לבני המשפחה לשמור על יחסים טובים ולפתור חילוקי דעות באופן מכבד וללא מלחמות מיותרות. לבסוף חשוב גם לזכור שבגישור יש לצדדים שליטה גבוהה יותר על התוצאה בניגוד להכרעת שופט שמחייבת את כל המעורבים, מה שאומר שהפתרון לרוב יהיה יעיל ונוח יותר.
ערעור על פסק בוררות
ככלל, הנחת היסוד היא שפסיקת בוררות היא סופית וכי לא ניתן לערער זאת. יחד עם זאת, החוק כן מאפשר ערעור על פסק בוררות, כל עוד זה מוגדר מראש על ידי כל הצדדים. הערעור עצמו יכול להתבצע בפני בורר אחר או בפני בית המשפט. שימו לב שההסכמה על ערעור במידת הצורך צריכה להיות מוגדרת מראש ובכתב לפני התהליך.
מה קורה אם אחד הצדדים אינו מקיים את פסק הבוררות?
אם אחד הצדדים בוחר שלא לקיים את פסק הבוררות, ניתן לפנות לבית המשפט כדי לאכוף אותו. חשוב לחזור ולהדגיש כי פסיקת בוררות מחייבת את הצדדים כמו פסק דין של בית משפט, אך כדי להבטיח את האכיפה, יש להגיש בקשה לבית המשפט לאישורה. לאחר האישור, היא בעצם מקבלת מעמד של פסק דין מחייב והצד הזוכה יכול להשתמש בכלים משפטיים (כמו הוצאה לפועל לדוגמה, במקרים של חוב כספי) כדי לאכוף אותה. עם זאת, הצד שהפסיקה פועלת נגדו, רשאי להגיש בקשה לביטול אם יש עילות לביטול הקבועות בחוק הבוררות, כגון חריגה מסמכות או פגיעה בעקרונות הצדק (או כאמור אם הוסכם מראש על אפשרות לערעור).
לסיכום
בוררות וגישור הם שני הליכים חלופיים לפתרון סכסוכים וכל אחד מהם מתאים למצבים שונים. בעוד שבוררות דומה יותר לתהליכים שקורים בבית משפט והתוצאה שלה היא פסק מחייב אשר ניתן ומוכתב על ידי צד שלישי, הבורר, הגישור שם דגש על הידברות ושיתוף פעולה למציאת פתרון מוסכם והצדדים הם אלו שלמעשה קובעים ומנסחים את ההסכמות המתגבשות בניהם. אם אתם מתלבטים באיזה הליך לבחור, אל תהססו לפנות לעורכת הדין ומגשרת מיה שפילמן שמביאה לשולחן ניסיון עשיר בתהליכי גישור, מו"מ ויישוב סכסוכים. שפילמן מתמחה בגישור סכסוכי ירושה,
גישור דיני עבודה ענייני משפחה וגירושין ועוד, ותסייע לכם להגיע להסכמות יעילות ומכבדות שיחסכו זמן, כסף ומתח מיותרים. עם ליווי מקצועי ואישי וניסיון של שנים, יש כאן אפשרות אמתית לפתרון טוב לכל סכסוך שהוא.
