יישוב סכסוכים

יישוב סכסוכים הוא תהליך רשמי וניטרלי שאפשר לעבור כדי לפתור מחלוקות בין שני צדדים. יש לא מעט סיטואציות שבהם אנשים נאלצים להתמודד עם סכסוכים בכל מיני תחומים, מול כל מיני גורמים מוכרים או זרים, ומומלץ מאוד ליישב אותם ולפתור את המחלוקות בליווי של מגשר מוסמך כדי ששני הצדדים יגיעו להסכמה בצורה מכבדת ומהירה ככל האפשר.

 

מתי נצטרך ליישב סכסוך?

הינה כמה דוגמאות:

· ענייני רכוש וירושה – ילדים המבקשים מהוריהם לקבל את חלקם בירושה עוד לפני מות ההורה. ענייני "בן ממשיך" במושבים, הורשת עסק, קשישים בזוגיות שנייה הנאלצים להתמודד עם מחלוקת עם הילדים באשר לחלוקת הרכוש בינם לבין בן או בת הזוג ועוד. דבר זה עלול לגרור לסכסוכים בין בני המשפחה שיוכלו להיפטר בעזרת גישור משפחתי.

· ענייני שותפות עסקית – שותפים עסקיים המגיעים למחלוקת מפלגת בכל נושא הקשור לעסק שהם מנהלים יחד.

· ענייני זוגיות – אנשים נשואים או גרושים עלולים גם הם להגיע למצב של סכסוך בכל מיני נושאים (רכוש, ילדים, חינוך ועוד), הדורש גישור זוגי בהתערבות מקצועית.

· מחלוקת לגבי מקום מגוריו של קשיש או צורת הטיפול בו – בית אבות או המשך מגורים בבית, לעיתים הקשיש רוצה לצאת לבית אבות והילדים מתנגדים ולפעמים להיפך, עניינים של הבאת מטפלת הביתה, התנגדות לטיפולים רפואיים מומלצים ועוד.

· סכסוכים עם גורמים מחוץ למשפחה – סכסוכי שכנים, סכסוכים עם משפחה מורחבת, עם גורמים בקהילה, עם המעסיק או קולגות בעבודה וכדומה.

 

אילו סוגים של יישוב סכסוכים קיימים?

יש 3 דרכים מקצועיות ורשמיות ליישב סכסוכים באמצעותן:

· גישור – תהליך המפגיש בין שני הצדדים באמצעות גורם שלישי שהוא המגשר. למגשר אין כל סמכות החלטה (לעומת שופט או בורר), ותפקידו הוא לסייע לשני הצדדים לנהל דיאלוג ולהגיע להחלטה המוסכמת על שניהם. בהליך הגישור ניתנת רשות דיבור לכל אחד מהצדדים. על כל אחד מהצדדים מוטל להקשיב לצד השני ולעמדתו. בסופו של דבר על ידי משא ומתן הכולל נכונות של כל אחד מהצדדים להבנה ופשרה, מגיעים להסכם גישור המקובל על דעת שני הצדדים. התהליך לדוגמא בגישור בסכסוכי ירושה מנסה לחסוך עימות ופניה להליך משפטי. בתהליך של גישור יש אלמנט של רצון לקירוב בין הצדדים ויציאה מהתהליך במערכת יחסים טובה (אפילו אם הקשר הזוגי, החברי או העסקי אינו ממשיך לאחר הגישור)

· בורר – בדומה לגישור, גם בורר מקשיב לשני הצדדים ושומע את הסיפור שמאחורי המחלוקת מכל אחד מהם, אך לעומת המגשר יש לו סמכות (המוסכמת על ידי שני הצדדים) להכריע בעניין. הקביעה של הבורר תביא ברוב המקרים לאחד הצדדים תועלת רבה, והצד השני ייאלץ לשאת בתוצאות של ההפסד בסכסוך

· דיון משפטי – אחת הצורות הקלאסיות של יישוב סכסוכים היא הבאת המקרה לבית המשפט באמצעות תביעה. צד אחד תובע את הצד השני, ולאחר כמה דיונים בבית המשפט שבהם השופט הניטרלי שואל שאלות ובודק את המקרה, הוא פוסק לטובת אחד הצדדים פסיקה מחייבת (אם כי כל אחד מהצדדים רשאי לאחר מתן פסק הדין לערער עליו)

 

מהו ההבדל בין יישוב סכסוך משפטי ליישוב סכסוך חוץ משפטי?

יישוב סכסוך בתוך כותלי בית המשפט, כמו באמצעות חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, מערב את הרשות השופטת של המדינה בעניין המחלוקת, ויוצר מצב של יריבות קשה בין שני הצדדים שתסתיים בהחלטה המיטיבה רק עם אחד מהם או החלטה המוטה בעיקר לצד אחד, הנחשב בעיני החוק כצד ה"צודק". יש לציין שהליך משפטי גם לוקח זמן והוא עלול לעלות הרבה כסף. בשיטות חוץ משפטיות כמו גישור יש שטח רב יותר לתמרון ולשיח – אנשים רבים פונים לאמצעי גישור או בוררות כדי להימנע ככל האפשר מענייני הבירוקרטיה הכרוכים בדיון בבית משפט ובעלויות שלהם, וכדי להגיע למקום שבו הם יוכלו לדון בנחת ובכבוד הדדי עם הצד השני כדי ליישב בצורה מהירה, יעילה ומיטיבה ככל האפשר עם שני הצדדים.

מי מטפל בדרך כלל בכל סכסוך?

אנשי המקצוע המטפלים במקרים של סכסוכים הם בדרך כלל אנשים שכבר יש להם ידע בתחום – שופטים לשעבר או עורכי דין. אלו הם אנשים המכירים היטב ומניסיון את התחום של יישוב סכסוכים בצורה משפטית, ופועלים במכוון בתחום החוץ משפטי כדי לספק לאנשים סביבה טובה יותר ליישוב סכסוכים ומחלוקות בצורה נעימה, מכבדת ומהירה יותר.

 

יישוב סכסוכים בגיל השלישי

הגיל השלישי אמור להיות גיל שבו מגיעים אל המנוחה והנחלה. לאחר שנים רבות של עבודה קשה והשקעה במשפחה אמור הקשיש לקצור את פירות עמלו. אלא שלעתים דווקא בגיל זה מתגלעים סכסוכים קשים: בין הקשיש לילדיו, בין הקשיש למטפלים בו, בין הקשישים לבני זוגם או עם גורמים אחרים בקהילה.

מאפייני הגיל השלישי ומורכבות הסכסוכים מקשים על הקשיש לנהל את הסכסוך ולהגיע לכדי פתרון שיתאם את צרכיו וטובתו. מתוך קשיים אלה עלה הצורך של סיוע מצד גורם שלישי, מגשר, ליישוב הסכסוך עמו מתמודד הקשיש.

סוגי הסכסוכים בגיל השלישי

• ענייני רכוש וירושה: ילדים המבקשים מהוריהם לקבל את חלקם בירושה עוד לפני מות ההורה. ענייני "בן ממשיך" במושבים, הורשת עסק, קשישים שחיים בזוגיות שנייה ועולה מחלוקת עם הילדים באשר לחלוקת הרכוש בינם לבין בן/ת הזוג השני/ה, ועוד.

• ענייני אפוטרופסות: ילדים המבקשים לקבל אפוטרופסות על ההורה כאשר הוא מתנגד, ילדים המבקשים לקבל אפוטרופסות לענייני רכוש בניגוד לדעתו של הקשיש, ועוד.

• מחלוקת לגבי מקום מגוריו של הקשיש: בית אבות או המשך מגורים בבית: לעתים הקשיש רוצה לצאת לבית אבות והילדים מתנגדים ולפעמים להיפך.

• מחלוקת בענייני טיפול בקשיש: כן או לא מטפלת בבית, מחלוקת סביב סוג הטיפול שהקשיש יקבל, כאשר למשל מומלץ על ידי הרופאים טיפול מסוים, אך הקשיש או בני משפחתו מתנגדים לכך, ועוד.

• סכסוכים עם גורמים מחוץ למשפחה: סכסוכי שכנים, סכסוכים עם משפחה מורחבת, עם גורמים בקהילה (למשל: מחלוקת עם בעל המכולת על גובה החוב) וכדומה.

מאפייני הגיל השלישי העלולים להקשות על הקשישים בניהול סכסוכים בעצמם

• ירידה ביכולת הקוגניטיבית: מקשה על כושר הזיכרון, על היכולת לנהל ויכוח או דיון, על היכולת לבטא עמדה בצורה ברורה ומובנת.

• תלות של הקשיש במשפחתו: הקשיש עשוי להיות תלוי בילדיו או בבן/בת הזוג לטיפול היום יומי, ולכן עלול לוותר על זכויותיו ורצונו ממקום זה של תלות.

• ירידה בדימוי ובביטחון העצמי: התדרדרות בריאותית, האטת הקצב, התדרדרות במראה הגוף ובתפקוד מורידים את הדימוי העצמי והביטחון העצמי של הקשיש. ביטחון ודימוי עצמי נמוכים עלולים לגרום לקשיש לחוש בעמדת נחיתות בסכסוך.

תהליך של גישור בגיל השלישי מנסה לסייע לקשיש לשמור על טובתו ומקומו בסכסוך, למנוע ניצולו, ויחד עם זאת לסייע לו גם לראות את הצד השני. המטרה היא להגיע להסכמה מבלי לפגוע ביחסים בין הצדדים.

סיכום

יישוב סכסוכים הוא תהליך שאנשים פונים אליו כשהם נאלצים להתמודד עם סכסוכים במגוון תחומים – אפוטרופוסות וטיפול בקשישים במשפחה, סכסוכים בין בני זוג, בין קולגות בעבודה ועוד. אחת האפשרויות הנפוצות לפתרון מחלוקות הוא פנייה לבית המשפט, אך רבים בוחרים לעשות זאת באמצעי חוץ משפטי כמו גישור כדי להימנע מהתהליכים הבירוקרטיים והסחבת המשפטית, וכדי לאפשר לשני הצדדים מקום בטוח ומכבד לדון במחלוקת ולהגיע להסכמות.