החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה נכנס לתוקפו ביולי 2016 במטרה לחולל שינוי משמעותי בהליכי פרידה וגירושין בין בני זוג. החוק מעודד פתרון מחלוקות בין בני זוג בדרכי שלום, בייחוד בשביל זוגות שלא הצליחו לפנות מראש להליך גישור מסיבות שונות, לרוב בשל חוסר בשלות רגשית להשלים עם הגירושין. החוק מבקש לתת מענה הולם לצרכים הייחודיים של הסכסוך המשפחתי ולהפחית את הנזקים הנגרמים מהתדיינות משפטית ממושכת. המטרה היא לסייע לבני הזוג למצוא פתרונות מוסכמים ולהימנע ככל האפשר מהכרעה שיפוטית כפויה. אם אתם בעיצומו של סכסוך משפחתי, או שכבר דובר על גירושין, רצוי לקרוא את המאמר שלפניכם.
מה קובע החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה?
החוק קובע שבני זוג שמבקשים להגיש תביעות במסגרת סכסוכך משפחתי, יגישו ראשית בקשה ליישוב סכסוך ליחידות הסיוע הסמוכות לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הרבני.במהלך הניהול של הבקשה ליישוב סכסוך במסגרת יחידות הסיוע, יחול עיכוב הליכים לתקופה של 45 עד 60 יום, כך שלא ניתן להגיש תביעות בנושאים הקשורים לסכסוך הנדון לבתי המשפט או לבתי הדין. עם זאת, כל אחד מהצדדים עדיין יכול לפנות לבית המשפט בבקשה לסעד דחוף או סעד זמני בין היתר לעיכוב יציאה מהארץ, או להקפאת מצב הכספים בבנקים, וכולי, במטרה למנוע הברחות כספים ובריחה מהארץ.
היה וההליך ביחידת הסיוע לא מתקדם ובני הזוג לא מגיעים להסכמות או להתקדם לקראת פתרון הסכסוך בדרכי שלום או להמשיך בהליך של גישור, הם יוכלו להגיש תביעות לבתי המשפט תוך 15 ימים, כאשר חלה זכות קדימה לצד שהגיש ראשון את הבקשה לישוב סכסוך.
על מי חל החוק?
החוק חל על מגוון רחב של תובענות בין בני זוג, הורים, או הורים וילדיהם. הוא קובע כי לפני פנייה להליך משפטי בנושאים כמו נישואין וגירושין, יחסי ממון, מזונות, ענייני ילדים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ואבהות או אימהות , יש צורך בהגשת בקשה ליישוב סכסוך. גם אם כבר מתנהלים הליכים בין הצדדים, אם אחד הצדדים מבקש להגיש תובענה חדשה באחד מהנושאים האלה, עליו להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך. עם זאת, יש מקרים שבהם החוק אינו חל, כמו תובענה בין בני זוג לשעבר או במקרה של ידועים בציבור, בקשה לאשר הסכם, תובענה בענייני ירושה שבמקרה זה מומלץ לפנות לגישור בסכסוכי ירושה, הליכים לפי חוק מניעת אלימות במשפחה ועוד. בכל מקרה, חשוב להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון בדיני משפחה בתחום כדי לברר אם הסכסוך הספציפי שלכם כפוף לחוק או נופל לגדר אחד החריגים. קבלת הכוונה נכונה בשלב זה קריטית להמשך ההליך.
מהם היתרונות של הגשת בקשה לישוב סכסוך?
בקשה ליישוב סכסוך מציעה יתרונות רבים. ראשית, היא מוגשת על גבי טופס פשוט ללא כל טענות או עובדות הנוגעות לסכסוך, כך שלא מלבים את הסכסוך אלא פשוט מבקשים ליישב את המחלוקת. מדובר בהליך קל שיכול להועיל רבות. שנית, אי אפשר להתעלם מהבקשה והשתתפות היא חובה. הצדדים מחויבים להשתתף בפגישות ביחידת הסיוע, שמטרתן לסייע בפתרון הסכסוך, כולל בנושאים כמו קביעת חלוקת זמני שהות של ילדים. מי שאינו מתייצב עלול לחוב בהוצאות משפט. שלישית, במשך 45 ימים מעת הגשת הבקשה חל עיכוב הליכים ואף צד אינו יכול להגיש תביעות, אך יש מספר חריגים. תקופה זו מאפשרת לצדדים לבחון אם יש סיכוי להגיע להסכם ולפנות להליך גישור או שכדאי להיערך להליך משפטי.
מהם סעדים דחופים? ומה אומר החוק בנושא?
בבקשה לסעדים דחופים, החוק מפרט מקרים ספציפיים שבהם אפשר להגיש בקשה כזו גם בלא הגשת בקשה ליישוב סכסוך קודם לכן. הבקשה יכולה לעסוק בנושאים כמו טיפול רפואי דחוף בקטין, הנפקת דרכון ליציאת קטין לחו"ל, ובמקרים חריגים הגשה לסעד דחוף בעניין מזונות או הבטחת קשר של קטין עם הורה. במקרים אחרים שאינם דחופים, אפשר להגיש בקשה לסעדים זמניים לשמירת המצב הקיים, כמו צו עיכוב יציאה מהארץ, צו עיקול, צו להחזרת רכב, פתיחת חשבונות בנק שנחסמו ועוד. סעד זמני יישאר בתוקף עד למועד שנקבע בהחלטת הערכאה השיפוטית או עד לתום הדיון בתובענה העיקרית שתוגש לאחר תקופת עיכוב ההליכים. האפשרות לקבלת סעדים דחופים וזמניים חשובה כדי למנוע נזקים בלתי הפיכים במהלך ההליך. אך, יש לזכור שאלה צעדים זמניים בלבד עד להסדרה בהסכמה או לפסיקה סופית של בית המשפט.
(הוראה שעה) התשע"ה – 2014 ובע"מ 919/15 פסה"ד החדש בענין מזונות
ביולי 2016 נכנס לתוקף החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ה – 2014. מדובר בהוראת שעה לתקופה של 3 שנים. ההסדר החדש מבקש לסייע לזוגות לפני שהם פונים לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, לפתור את הסכסוך המשפחתי בדרכים חלופיות מחוץ לכותלי בית המשפט. מפאת חדשנותו של ההסדר, קבעו אותו בתחילה בתור הוראת שעה, מאחר ורצו ליישם אותו ולבדוק את תוצאותיו לתקופה זו. במהלך התקופה נאספו נתונים לגבי ההצלחה של ההליך ומצאו שמטרותיו מומשו. מספר התביעות שהוגשו לבתי המשפט ולבתי הדין פחת, וסכסוכים משפחתיים רבים נפתרו מחוץ לכותלי בית המשפט בדרכים חלופיות. עם סיום תוקף הוראות השעה, הוצע להפוך את החוק לקבוע תוך כדי הכנסת תיקונים לנוסח והוספת תקנות.
