מאת: מיה שפילמן, עורכת דין ומגשרת
מהי מטרתו של חוק אחריות כלכלית של הורים לילדיהם?
אחת הסוגיות הסבוכות בהליך של גישור גירושין הוא נושא המזונות. מין הסתם פרק המזונות תופס חלק נכבד מתהליך הגישור, כאשר בסופו של דבר הצדדים אמורים להסכים על מתווה כולל לגבי אופן חלוקת הנטל בכל מה שקשור בכלכלת הילדים.מאז שניתן בע"מ 919/15 אשר חולל מהפכה בדיני המזונות, נתנו פסקי דין רבים אשר מנסים לפתור את הפלונטר הסבוך והמורכב ולענות על שאלה שמעסיקה זוגות רבים בהליך גירושין, כמה משלמים ומי משלם למי?
פסק הדין המדובר אשר ניתן לפני כחמש שנים, הנחיל את עקרון השוויון במזונות וקבע תנאים מאוד ברורים שבהתקיימם, לא יחולו תשלומי מזונות. פסק הדין דן בילדים מעל לגיל 6 וקבע שכאשר זמני השהות שווים, או קרובים להיות שווים, שני ההורים מרוויחים את אותו שכר, לא יחולו תשלומי מזונות וכל צד משלם עבור הוצאות הילדים בעת שהותו/ה עמם. אבל, תנאים אלו הם למעשה אוטופיים. נדיר למצוא בני זוג שמשתכרים שכר זהה, לא תמיד זמני השהות הם בדיוק חצי-חצי ומה לגבי ילדים מתחת לגיל 6?מאז שניתן פסק הדין, ניתנו פסיקות רבות בערכאות שונות אשר קבעו פרשנויות שונות לפסק הדין והנחילו עקרונות שונים לגבי האופן שיש ליישם את פסק הדין. דבר אחד ברור, אין אחידות בפסיקה, יש הרבה בלבול וזוגות שעומדים להתגרש או להיפרד ומעוניינים לדעת כמה מזונות יקבלו או ישלמו, מתקשים לקבל תשובה ברורה.
הרבה פעמים נושא המזונות הוא הנושא הנפיץ ביותר בחדר הגישור. בני הזוג מסכימים איך יחלקו את הימים עם הילדים, יש הסכמה גם לגבי החגים, החופשות, חלוקת הרכוש הכולל אולם לגבי נושא המזונות, הדעות חלוקות והנושא מעורר רגשות קשים שהרבה פעמים מחריבים את האווירה, מקלקלים את הרצון הטוב להגיע להסכמות, יוצרים מריבות בין ההורים לגבי שכרם לגבי עלות ההוצאות עבור הילדים וכו' ובמצבי קיצון זה עלול לגרור גם למצב של ניכור הורי. כמובן שבמצב דברים זה, הנפגעים העיקריים הם הילדים. לכן, עלה הצורך בחקיקה מסודרת, כזו שתייצר וודאות ואחידות בכל נושא כלכלת הילדים ואופן חלוקת הנטל. נכון להיום, מדובר בהצעת חוק בלבד אבל כולנו תקווה שהצעה זו תבשיל לחקיקה מסודרת.מטרתה של הצעת החוק
הצעת החוק שמה במרכז את התייחסות לגירושין עם ילדים וקובעת כי "..הוריו של ילד אחראים לדאוג לצרכיו הכלכליים ….. וזכותו של ילד לקבל את התמיכה הכלכלית הנדרשת מהוריו…" סעיף 3.1 להצעת החוק. עוד נקבע כי המטרה העיקרית של הצעת החוק היא חלוקה הוגנת בין ההורים, כאשר הכנסות ההורים, זמני השהייה של הילדים עם כל חד מההורים והצרכים של הילד יילקחו בחשבון. עוד מוצע בהצעת החוק כי ההסדרים הכלכליים ימשכו עד הגיעם של הילדים לגיל 21. הרבה פעמים הורים לא יודעים עד איזה גיל לקבוע את תשלומי הילדים בניהם. המחשבה שצרכיו של הילדים מסתיימים עם הגיעם לגיל 18, שגויה על פי רוב. גם ילדים שמשרתים בצבא ובוודאי כאלו שבוחרים במסלול חיים אחר, נדרשים לסיוע כלכלי מהוריהם בשנים אלו וטוב שהצעת החוק מתייחסת לתקופת החיים הזו.
עלות גידול ילד בישראל
שאלה מרכזית בקביעת גובה סכום המזונות היא עלות גידול הילד, כלומר, מהו אותו סכום שכולל למעשה את כלל צרכי הילד, שאותו יש לחשב בין ההורים. השאלה המדויקת יותר איתה התמודדו מנסחי הצעת החוק היא מהו עלותו של גידול ילד בישראל? אחת ממטרות החוק היא לייצר אחידות, וודאות ולמנוע מבני הזוג התדיינויות חוזרות ונשנות בבתי המשפט לענייני משפחה, בנוסף בני הזוג יוכלו להיעזר בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. נבחנו משתנים שונים כולל עבודה מול הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה ועוד מומחים אשר ניסו לתת תשובה לגבי עלות גידול הילד במדינת ישראל. כמובן שיש לקחת בחשבון שוני דמוגרפי, רמת חיים אשר הורגלו הילדים בטרם הפירוד וכן יכולת כלכלית של כל אחד מההורים בהתאם להכנסותיהם. יחד עם זאת, הצעת החוק מציעה להסדיר בחקיקה את הדרך שבה יש להשתמש בטבלה הסטטיסטית שתקבע ויחד עם זאת, הטבלה הסטטיסטית עצמה, תעוגן בתקנות וזאת כדי לאפשר גמישות ושינויים אשר מתבקשים לאורך זמן.הוצאות הילדים חולקו לכמה קטגוריות, הוצאות תלויות שהות (למשל שימוש בחשמל, מזון וכו'), הוצאות שאינן תלויות שהות (למשל ביגוד, מחשבים וכו'), הוצאות נוספות והוצאות מדור.
כיצד לחשב את הכנסות ההורים?
שאלה נוספת שמעסיקה בני זוג רבים היא כיצד יש לחשב את הכנסות ההורים. גם בסוגיה זו דנה הצעת החוק ארוכות. האם הכנסות ההורים הן הכנסות רק מעבודה? האם ההכנסות של ההורים כוללות הכנסות ממקורות אחרים? האם יש להתחשב בפוטנציאל ההשתכרות של כל אחד מההורים? הצעת החוק מציעה להתחשב בהכנסות מכלל המקורות ולא רק הכנסות מעבודה. כלל המקורות יכולים להיות הכנסה פוטנציאלית מנדל"ן שקיים, הכנסות אחרות שאינן מעבודה כמו עבודות פרטיות שעושים ההורים גם אם הן לא תמיד מדווחות ועד לסיוע מהמשפחה המורחבת אם יש ביכולתה לסייע.לסיכום, הצעת החוק מציעה נוסחה אשר לוקחת בחשבון את כלל הוצאות הילדים שהוזכרו, כלל הכנסות ההורים מכל מיני מקורות המקורות ואת מספר ימי השהייה של הילדים אצל כל אחד מההורים. בחישוב המשתנים הללו, הצעת החוק מציעה מתווה לגבי אופן חישוב כלכלת הילדים והדרך בה כל אחד מההורים אמור לשאת בנטל.
הצעת החוק שכולנו תקווה שתתגבש לבסוף לכדי חקיקה מחייבת, אמורה לשים סוף לאי הוודאות בכל הנושא של כלכלת הילדים ולדיונים בלתי פוסקים בבתי המשפט. המטרה היא לייצר מנגנון פשוט ואחיד שבו כל זוג יידע כיצד לחשב ולחלק את הוצאות הילדים השוטפות והעתידיות. כאשר תהיה נוסחה פשוטה ואחידה שניתן יהיה תמיד ליישמה גם בהליך של גישור גירושין, יוכלו בני הזוג לחסוך מעצמם זמן רב וריבים מיותרים שהרבה פעמים פוגמים ביכולת שלהם להגיע להסכמות בדרך נעימה.
