הליך הגישור

עד שנת 2008 תקנות בתי המשפט קבעו רשימת מגשרים והגדירו את הנדרש ממי שמבקש לעסוק בגישור ולהיות חלק מרשימת המגשרים אשר מופצת על ידי מערכת המשפט.

תקנות אלו בוטלו בשנת 2008 וכיום אין הגבלה חוקית או השכלתית למי שרוצה לעסוק בגישור. על אף ביטול התקנות, מקובל כי מגשר הינו אדם בעל רקע משפטי, אך אינו מחויב לרקע מקצועי כגון עורך דין או משפטן.

מרבית המגשרים הידועים בארץ הם אנשים בעלי השכלה אקדמאית גבוהה וניסיון חיים רב בפתרון ויישוב סכסוכים. לעיתים קרובות מגשרים הינם בעלי רקע מקצועי בכל הנוגע לתקשורת בין אישית, ייעוץ משפחתי וגישור זוגי ועוד.

התחומים בהם עוסק הגישור

הליך הגישור יכול לתת מענה במספר רב של תחומים בחיים, ביניהם:
גישור עסקי – גישור עסקי בא ליישב סכסוכים ומחלוקות עסקיות בין צדדים על רקע עסקי. זה יכול להיות עובד ומעביד, ועד עובדים והנהלה, שותפים בחברה ובעלי מניות, ספק ולקוח ועוד. גישור עסקי הינו הליך מהיר יותר מגישור בתחומים אחרים.

גישור גירושין – גישור גירושין בא לסייע בהליך גירושין בין בני הזוג, אשר הינו הליך קשה וכואב לשני הצדדים. במקום להגיע לבית משפט בנושאי ממון או משמורת על הילדים, ניתן להגיע להסכמה באמצעות תהליך של גישור. גישור גירושין מאפשר לבני הזוג דיון של ממש בנושאים מהותיים כגון חינוך הילדים וחלוקת הממון ביניהם (במידה ולא נחתם קודם לכן הסכם ממון).

גישור גירושין גם חוסך הוצאות רבות של באת הנושא לבית המשפט.יתרון משמעותי של הליך הגישור הינו חיסיון הליך הגישור, המאפשר לצדדים להגיד ולבקש את אשר על ליבם, מבלי לחשוש כי דבריהם יעמדו כנגדם בבית המשפט או במסגרת שיפוטית אחרת.

גישור משפחתי – לעיתים נתקלות משפחות בסכסוכים משפחתיים בנושאים שונים כגון יחסים בין בני הזוג, יחסים בין ההורים לילדיהם, עיזבונות וירושה, נכסים, יישוב סכסוכים בגיל השלישי בין בני המשפחה, מינוי אפוטרופוס לאחד מבני המשפחה ועוד. מדובר בנושאים רגישים מאד אשר יכולים לקבל מענה הולם בחסות גישור משפחתי. גישור משפחתי מאפשר לצדדים לבוא להסכמה ללא סכסוך.

הליכי גישור נוספים כמו גישור פלילי, גישור סכסוכים בגיל השלישי, גישור בתמ"א 38 ועוד, גם כן מקבלים ביטוי במסגרת תחום הגישור.

הליך הגישור

הליך הגישור הינו הליך המונה מספר שלבים. בשלב הראשון על הצדדים להסכים לגשת להליך גשור משותף, תוך שהם עורכים תיאום ציפיות משותף בנוגע להליך. חשוב ביותר כי הצדדים יתחייבו לעשות ככל יכולתם להצלחת תהליך הגישור מתחילתו ועד סופו.

בשלב השני יחל המגשר את עבודתן תוך שהוא ככל הנראה נפגש עם כל צד מהצדדים באופן אישי, לומד להכיר ולהבין את המחלוקות, את העמדות ואת האינטרסים של כל צד. המגשר ימפה את האינטרסים המשותפים של הצדדים ואת האינטרסים המנוגדים של הצדדים בשלב הראשון של פעולתו.

בשלב הבא המגשר יפגיש בין הצדדים לאחר שהכין מספר אפשרויות לפתרון הסכסוך בדרך הפועלת באופן המקסימאלי לטובת הצדדים ומגנה על מירב אינטרסים משותפים ולא משותפים. פה בעצם מתחיל המשא ומתן בין הצדדים על שימור האינטרסים החשובים וויתור על אינטרסים לטובת הצד השני. כאשר הצדדים מגיעים להסכם  גישור חד משמעי וסופי הכולל את כל הפרטים של המחלוקת, הרי שהליך הגישור הסתיים.

היתרונות בפנייה לגישור

הליך הגישור נושא עימו יתרונות רבים והוא מומלץ על ידי מערכת בתי המשפט. נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרון ברק, המליץ על הגישור כהליך מקובל לפתרון סכסוכים ומחלוקות בין צדדים. אחד היתרונות המשמעותיים הוא חסכון בעלות של משפט בתחום המחלוקת.

במקביל לחסכון בעלות המשפט, נחסכת גם עוגמת נפש רבה משני הצדדים, אשר לעיתים קרובות היא בלתי נמנעת כאשר מגיעה המחלוקת לבית משפט. בהליך של גישור שני הצדדים מסכימים בפה מלא, יתרון נוסף אשר מהותי ביותר ועדיף על פתרון מחלוקת בבית משפט, כיוון שבבית המשפט אין הסכמה אלא צד מנצח וצד מפסיד