הסכם גישור

הגישור הינו אחד הכלים המקובלים בישראל של שנות האלפיים בנוגע לפתרון מחלוקות וסכסוכים. יותר ויותר אנשים וגופים מבינים כי אין הכרח לגשת לבית משפט, אלא במקרים שמוצו כל הפוטנציאליים האחרים, וזאת על מנת לחסוך משאבים יקרים של זמן, כסף ומשאב אנושי.

עד לפני מספר שנים, הגישור היה נהוג בעיקר כגישור זוגי וגישור משפחתי. כיום ניתן לפנות לגישור במגוון רחב של תחומים כגון גישור עסקי, גישור אזרחי, גישור פלילי, גישור מסחרי, גישור בעינייני צוואה וירושה, יישוב סכסוכים בגיל השלישי ועוד.

מאפייני הגישור

הליך הגישור הינו הליך בעל אופי חיובי המכוון מבטו אל עבר העתיד, ולא אל העבר. בגישור, הצדדים פתוחים ומוכנים לדיון, בכדי לשמר על הצד הטוב ביותר את האינטרסים של שני הצדדים. בבסיס מאפייני הגישור ניתן לראות כי ראשית כל ישנה מחלוקת בין הצדדים, וכי הצדדים בעלי רצון חופשי ליישוב הסכסוך בעזרתו של גורם נטרלי אשר אין לו אינטרסים כאלו או אחרים בסכסוך וביישובו.

מאפיין עיקרי של המגשר הוא היותו איש סוד עבור שני הצדדים, אשר אינו כופה בשום צורה את דעתו או עמדתו, תפקידו לתווך בין רצונות הצדדים והאינטרסים שלהם, המגשר מביא את הצדדים לפתרון עצמאי שלהם. תהליך הגישור הוא הליך נעים ובעל אופי של שיחה פתוחה, הקשבה ותהליך דינאמי אשר מתרחש בין הצדדים, גם במקרים שבהם הגירושין מתקיימים בעקבות בגידה של אחד מבני הזוג. נקודת המוצא היא שיתוף פעולה ורצון להגיע להסכם משותף המקובל על שני הצדדים.

לאחר מספר מפגשים ודיונים בהם משטחים הצדדים את האינטרסים שלהם בפני המגשר, ניתן להתחיל משא ומתן על האינטרסים החשובים של כל צד כאשר המגשר מבחין בין אינטרסים משותפים לבין אינטרסים מנוגדים. כאשר בשל המשא ומתן, ניתן להביאו לידי הסכם גישור כתוב.

הסכם גישור

ישנם כמה וכמה עניינים ונושאים אשר מחויבים להיכלל בהסכם גישור, אותו כותב ומנסח המגשר. ראשית, המסמך חייב להיפתח בזיהוי שמות הצדדים באופן ברור ומסודר. לאחר מכן יש להציג את המסגרת של הצדדים להסכם הגישור. כל מה שכתוב בסגנון "הואיל", מכוון להציג את מסגרת ההסכם בצורה קצרה וברורה.

בסוף המסגרת יצוין משפט כללי כגון "לאור כל זאת מסכימים ומתחייבים השותפים…..", משפט אשר ייצור חיבור בין המסגרת הזו לבין שאר ההסכם. בהמשך ההסכם יעלו אינטרסים משותפים ונושאים עקרוניים בגישור, ולאחר מכן ייכתבו הסכמי ביניים. יש לאפשר לצדדים לקרוא את ההסכם לבד ולאחר מכן במעמד משותף, ולאפשר מעמד ראוי לטקס החתימה על ההסכם. ישנם הסכמי גישור אשר תקפים בבית משפט, ענייני גישור רבים, כגון גישור גירושין, נידונים בבית משפט ומקבלים תוקף משפטי.

מאפייני המגשר

בעבר, הגדיר בית המשפט תקנות מגשרים אשר הופצו ברשימת מגשרים בבתי המשפט. בשנת 2008 בוטלו התקנות וכיום אין מחויבות של השכלה או ניסיון על מנת לעסוק בגישור. כן ניתן לראות במשרדי הגישור ובחברות הגישור ברחבי הארץ, כי מגשרים הם לרוב אנשים משכילים בעלי ניסיון בתחומים סוציאליים ובתחומים של תקשורת בין אישית וטיפול זוגי ומשפחתי.

חשוב שהמגשר יהיה אדם נעים הליכות, שלו בעל יכולת הקשה והכלה, בעל כלת לעבד את הנאמר לו ולשמוע את הדברים שנאמרים בין השורות.

הגישור במערכת המשפט בארץ

מערכת המשפט בארץ מעודדת פניה לגישור על מנת ליישב סכסוכים ומחלוקות בין צדדים. פניה לגישור מקלה על העמוס הרב שיש בבתי המשפט, וזו אחת הסיבות שהיא מומלצת על ידי מערכת המשפט. יתרה מכך, תיקים רבים מופנים לגישור עוד בטרם נידונו בבית משפט, בשל העמוס הרב.

חוק בתי המשפט (1984) קבע כי ניתן להעביר תובענה לגישור, בהסכמת שני הצדדים. סעיף 79ג לחוק מגדיר גם את סמכויותיו של המגשר בכל ומול בית המשפט בפרט.

ביולי 2016 נכנס לתוקפו חוק להסדרי התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) – התשע"ה 2014, אשר במסגרתו מחוייבים בני משפחה שמצויים בסכסוך משפחתי כלשהו (כמו גירושין, ירושה וכדומה) לגשת להליך גישור לפני הפתיחה בהליכים משפטיים.