חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג, 1973, הוא העוגן החוקי שעמידה בתנאיו מקנה להסכם הממון תוקף משפטי ומאפשרת לבני הזוג להתבסס עליו במקרה של גירושין. התנאי הראשון בסעיף 1 לחוק דורש כי הסכם ממון יעשה בכתב בלבד. כלומר, הסכם בעל פה המסדיר את חלוקת הרכוש בין בני הזוג הינו הסכם חסר כל תוקף.
יתר על כן, על פי סעיף 2 לחוק, הסכם הממון דורש אישור של בית הדין הרבני, שלו מסורה סמכות השיפוט בענייני הגירושין והנישואין של בני הזוג או בית משפט לענייני משפחה. בהקשר זה חשוב לציין כי גם כל שינוי שייעשה בהסכם המאושר צריך לקבל את אישורה של הערכאה המשפטית, אחרת לא יהיה לו כל תוקף והוא לא יחייב את הצדדים להסכם.
בית הדין או בית המשפט יאשרו את הסכם הממון רק לאחר שיוודאו כי בני הזוג קבעו את התנאים בו באופן חופשי, תןך שהם מבינים את המשמעות של אותם תנאים.
למרות האמור לעיל, סעיף 2 מכיר באפשרות שבני הזוג יערכו את הסכם הממון לפני הנישואין או במועד החתונה. במקרים אלו אין כל צורך לפנות לבית הדין על מנת לקבל אישור, אלא די בפניה לנוטריון או רושם נישואין על מנת להקנות להסכם תוקף מחייב (גם הנוטריון יוודא כי בני הזוג הסכימו באופן מושכל לתנאי ההסכם וכי הם מודעים לתוצאותיו ומשמעותו).
הסדר איזון משאבים
במידה ובני הזוג לא הסדירו את חלוקת הרכוש ביניהם בהסכם ממון, הרי שיראו בהם כאילו הסכימו להסדר איזון המשאבים המנוי בחוק (זאת רק אם הם נישאו לאחר שנת 1973 – השנה בה אושר החוק). יתר על כן, ההסדר יחל עליהם גם במידה ובני הזוג ערכו הסכם ממון, אולם לא קבעו באופן מפורש כי לא תהא כל תחולה להסדר האיזון ביחסיהם.
סעיף 5 לחוק קובע את החלוקה על פי ההסדר האמור ולפיו במקרה של גירושין או פקיעת הנישואין בשל מותו של אחד מבני הזוג, יהא זכאי כל אחד מבני הזוג לקבל מחצית מהשווי הכולל של נכסי בני הזוג, למעט: נכסים שהזוג הסכים בכתב ששוויים לא יאוזן, נכסים שקיבלו במתנה במהלך הנישואין או שהיה להם עובר לנישואין וגימלה המשולמת לאחד מבני הזוג על ידי המל"ל (או פיצוי אחר המשולם לבן הזוג בגין נזקי גוף).
לא למותר לציין כי כאשר הנישואין פוקעים בגין מותו של אחד מבני הזוג, הרי שיורשיו הם אלו שיהיו זכאים לקבל את שווי מחצית הנכסים המשותפים של בני הזוג (לרבות פיצויי פרישה, זכויות פנסיה עתידיות, קופות גמל, קרנות השתלמות ועוד).
ניתן להקדים את המועד של איזון התשלומים המפורט לעיל על ידי הגשת בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים, בכפוף לכך שחלפה שנה מיום פתיחת הליכי הגירושין או שהוגשה על ידי מי מבני הזוג תביעת חלוקת רכוש כנגד בן זוגו.
זאת ועוד, איזון המשאבים יוקדם גם במצבים שבהם ישנו קרע ביחסים בין בני הזוג ו/או שהם חיים בנפרד במשך תשעה חודשים רצופים לפחות (לצורך כך, חיים בנפרד יכולים להיות גם תחת אותה קורת גג).
כאשר בית המשפט מתבקש לממש הסדר איזון משאבים, הוא יעריך את שווי נכסיהם של כל אחד מבני הזוג, פרט לאותם נכסים שלא נכנסים להסדר, כמפורט לעיל. משווי נכסיו של כל בן זוג ינוכו החובות המוטלים עליו וסכום זה יחולק עם בן זוגו.
ניתן למנוע מחלוקות כספיות ומחלוקות בעינייני רכוש, באמצעות גישור לגירושין, אשר נעשה על ידי מגשר מקצועי. בדרך זו, ניתן להגיע לפשרה בין הצדדים ובכך למנוע הליכים מתישים ומיותרים בבית המשפט.
אמצעים לשמירת זכויות
לא פעם קורה שאחד מבני הזוג חש כי הוא ובן זוגו עתידים להתגרש ותחושה זו מביאה אותו לבצע מעשים שמטרתם לסכל את זכויותיו העתידיות של בן זוגו, כאמור בהסכם הממון (או על פי הסדר איזון המשאבים).
כך, למשל, אם הסכם הממון שנערך בין בני הזוג קובע כי הנכסים שצבר אחד מהם יחולקו עם בן זוגו במועד הגירושין, עלול בן הזוג שצופה את הגירושין להוציא אותם מבעלותו, באמצעות עסקת מתנה או עסקת מרמה אחרת, הכול כדי שבן הזוג השני לא יתחלק עימו בשווי אותם נכסים.
סעיף 11 לחוק יחסי הממון מכיר באפשרות האמורה ועל כן הוא מאפשר לבן הזוג השני שמבחין בפעולות האמורות או חושש מביצוען, להגיש לבית המשפט בקשה לשמור על זכויותיו, למשל על ידי קביעת פעולות שביצוען כפוף לאישור שני הצדדים.