גירושין

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשכיחות הגירושין בישראל. שינויים חברתיים משמעותיים משפיעים על מוסד הנישואין ומביאים לעלייה בשכיחות הגירושין. למשל, קבלת הגירושין כאלטרנטיבה, פתיחות בנוגע להרכבים משפחתיים חדשים, תפיסה חברתית חדשה על מעמד הנשים, מספר ילדים קטן יותר ותוחלת חיים ארוכה יותר.

כמו כן, לחצים עצומים המושפעים מהצורך לקיים קריירה, משפחה וחיים חברתיים מביאים זוגות רבים לפירוק המשפחה ולגירושין.

גירושין הם ללא ספק אחד האירועים הדרמטיים והקשים ביותר במעגל החיים. נישואין הם אקט מלא אמונה באהבה, בזוגיות ובמשפחה, תהליך הגירושין מעמיד באור זרקורים את שלושת אלו וגורם פעמים רבות לשבר של ממש גם באמונה במוסד הנישואין עצמו וגם בזוגיות בכלל.

הרגשות המלווים את התהליך הם רגשות קשים ומבלבלים. רבים מהמתגרשים אינם יודעים כיצד "לאכול" ולהתמודד עם המערבולת אליה נקלעו. הם חשים רגשות אמביוולנטיים כלפי בן הזוג – מצד אחד, זהו אדם שבחרת פעם לחיות איתו את חייך, ומנגד זהו אדם המוציא אותך או שאתה בוחר לנתק מחייך. הבלבול, הכעס, תחושת האובדן וחוסר הוודאות הופכת את התהליך למורכב אף יותר.

גירושין עם ילדים

כמובן שבמקרים של גירושין עם ילדים, העניין הופך רגיש ועדין יותר. ידוע כיום כי גירושין משפיעים על ילדים בכל הגילאים, בעיקר בגילאי ילדות או נעורים. הילדים חווים פגיעה המתבטאת בכמה מישורים, התנהגותי, רגשי ואף קוגניטיבי.

ברוב המקרים הילדים אינם שמחים מעצם הגירושין. לרוב הם יעשו הכל על מנת להשאיר את הוריהם יחד: יתחזו לחולים, יתנהגו בצורה שלילית בבית הספר וימשכו תשומת לב מרבית, על מנת שיהיה צורך ששני ההורים יפתרו את הבעיה יחד ובאופן זה יתקרבו.

כמובן שתחושות הילדים ומניפולציות מסוג זה אינם משנות לכאן או לכאן בתהליך הגירושין, אך הן ממחישות להורים בדרך כלל עד כמה גדולה השפעת המהלך כולו על ילדיהם. ילדים מקבלים טוב יותר את גירושי הוריהם, כאשר המצב בבית משתפר לאחר הפרידה. אם המתחים והלחצים בבית היו בלתי נסבלים וגרמו לעוגמת נפש בקרב הילדים, סביר להניח שעצם הפרידה והגירושין יקל עליהם, בעיקר כמובן במקרים של אלימות.

במקרה של השפעת הגירושין לטווח ארוך על ילדים, דעת החוקרים חלוקה. יש הטוענים כי ילדים החווים "גירושין טובים", בהם התהליך עובר ללא מחלוקות יוצאות דופן או אירועים חריגים והקשר עם שני ההורים תקין, השפעת הגירושים אינה ניכרת. חוקרים אחרים טוענים כי השפעת הגירושין גם בתהליך חיובי יחסית משפיעה על הילדים לאורך כל חייהם, וכן משפיעה על החלטות שונות כמו בחירת קריירה, זוגיות ועוד.

פירוק חבילת הנישואין

גירושין בישראל הם עסק מורכב מאין כמוהו, המשלב בתוכו את הרבנות הדתית ואת בית המשפט. עורכי הדין לצד רבני בית הדין הרבני למשפחה ולגירושין והרים של ניירת וטפסים. זוגות ישראלים רבים נמלטים מאימת הרבנות והבירוקרטיה הנלווית לה אל מעבר לים, לחתונה אזרחית בחו"ל – בקפריסין או פראג, שם הם זוכים לתהליך נישואין מזורז, עשר דקות, טבעת ונשיקה והם נשואים, בלי רב, בלי חופה, עדים, מקווה, פתיחת תיקים וכו'.

אך ברגע האמת גם מי שנישא מעבר לים בנישואים אזרחיים ומחליט לפרק את נישואיו, מוצא את עצמו מול הרבנות הדתית, מחויב לעבור את כל השתלשלות הגירושין על פי ההלכה היהודית וחוקי בית המשפט בישראל.

גירושין הם עניין של מלחמה ושלום – הפיכת הגירושין לשדה קרב רווי בשנאה ועורכי דין שנלחמים על כל שקל או גירושין בדרך הטובה – שלום. הגירושין האופטימאליים ביותר הם גט בהסכמה, וזה מתאפשר כאשר שני הצדדים מעוניינים לסיים את מערכת היחסים ביניהם בצורה הדדית. הם ימלאו יחד את הסכם הגירושין המחלק את רכושם וכספם, מטפל בהסדרי ראייה של ילדיהם ומסדיר את תשלום המזונות. ולאחר מכן ימתינו לקבלת הגט המאשרת את הפרידה והגירושין באופן רשמי. לרוב, חלוקת הרכוש והכסף בין בני הזוג, מתאפשרת בצורה חלקה יותר במקרים בהם הזוג חתם על הסכם ממון טרם החתונה.

כמובן שרוב הגירושין אינם נגמרים כך. במקרה הטוב, הם קשים ומורכבים, ובמקרה הרע הם הופכים לזירת קרבות עקובה מדם. כאמור, במידה ואין הסכמה, מגיעים בני הזוג אל בית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, אלו יבצעו עבורם את ההחלטות הקשות ויכריעו בסוגיות שהם אינם מצליחים לפתור לבד.

כמובן, שאת התהליך כולו מלווים עורכי הדין משני הצדדים שמנסים למשוך כמה שיותר משאבים וכסף לטובת הצד שלהם. ישנם כיום עורכי דין המתמחים דווקא בגירושין מתוך גישור ולא ב"גירושי מלחמה". בגישור לגירושין בוחרים לרוב זוגות שאכן מבקשים להיפרד באופן הולם.